הרב, פרופ' אהרון קירשנבאום

אהרן קירשנבאום נולד בשנת 1926 בארצות הברית, לאב שהיגר מגליציה שבפולין ולאם שנדדה מצפת שבארץ ישראל. הם הקימו את ביתם בברוקלין ניו-יורק וקיימו אורח חיים יהודי - מסורתי. את אהרן – הצעיר משלושת בניהם עודדו לקחת חלק בפעילות קהילתית יהודית.

מתוך סקרנות רוחנית ואינטלקטואלית, החל לגבש את זהותו הדתית והציונית.

הוא רכש השכלה כללית במוסדות להשכלה גבוהה בניו יורק, למד ולימד בבית המדרש למורים "הרצליה", כשבמקביל הוא בונה עצמו כתלמיד חכם החובש את ספסלי בית המדרש של ישיבת 'תורה ודעת' ומושפע רבות מראש הישיבה הרב יעקב קמינצקי.

לפרופ' קירשנבאום הוענקו PhD מאוניברסיטת קולומביה העוסק במשפט רומי, וכן PhD העוסק במשפט עברי, מהסמינר התיאולוגי לרבנים של התנועה הקונסרבטיבית. בסמינר המשיך ללמד משפט עברי תוך היותו תלמיד מן המניין בשעוריו של הרב י"ד סולובייצ'יק בישיבה יוניברסיטי.

ב-1969 עלה ארצה והיה בין המקימים של המחלקה למשפט עברי באוניברסיטת תל אביב. לאחר פרישתו לגמלאות הצטרף לסגל של אוניברסיטת רייכמן (המרכז הבין תחומי הרצליה – דאז).

כהן כעורך הראשי של כתב העת 'דיני ישראל', וחיבר ספרים רבים העוסקים במשפט רומי ובמשפט עברי. ספרו בית דין מכין ועונשין (2013, הוצאת מאגנס) מהווה למעשה אנציקלופדיה לענישה הפלילית (פנולוגיה) במשפט העברי. בשנת 2005 זכה בפרס ויילר ובשנת 2016 (לאחר מותו) באות 'יקיר המשפט העברי'.

פרופ' קירשנבאום נישא ליהודית (ג'ודי) פאללאק, בת למשפחה רבנית, שעודדה את אהרן הצעיר והסקרן, להעמיק את השכלתו התורנית וזהותו הדתית. עליה העיד שב-68 שנות נישואיהם היוותה נדבך משמעותי בעיצוב עולמו והשקפת חייו.

נפטר בשיבה טובה בשנת 2016, כשהוא מוקף בששת ילדיו, נכדיו וניניו האהובים.

הובא לקבורה בעיר הולדתה של אמו – צפת.