פרטי היצירה

סוג היצירה תחום תחום משנה
שם ההוצאה שפה
סוג מהדורה טקסט חופשי   

וידאו

אודיו

גרסה מלאה לקריאה /הורדה

גרסה חלקית לקריאה /הורדה

ספר מודפס
דירוג מערכת: 
התחלה חדשה

דירוג הגולשים
מדהים!
אהבתי
מעניין
לא אהבתי


מדהים!
%50
אהבתי
%7
מעניין
%0
לא אהבתי
%43
שם:  התחלה חדשה
מחבר:  תחרות הסיפור הקצר של הוצאת כתב 2019

תאור:
מאת: תמר כשר

באותו יום בשלהי הקיץ ביליתי בחדר ההמתנה של מכון רפואי בקניון. שם חשתי שהמושג "זמן" לעיתים מתעתע כי נדמה היה לי שהגורל מכוון את הרגעים בקצב שונה מהרגיל ויוצר אוירה מתוחה.
לידי ישבו בשקט זוג מבוגרים. שם האישה נקרא, הזוג קם, ובעלה תמך בה. ליד שלט: "הכניסה אסורה - סכנת קרינה." חיכתה לה אחות במדים לבנים על כיסא גלגלים וחיש קל נעלמו השתיים מאחורי דלת. שם משפחתנו נקרא וליד הדלפק קיבלתי הסבר על הבדיקה. הסברתי את ההוראות לאריק: "עומדים להזריק לך חומר רדיואקטיבי ומאותו רגע תשב במתחם המיועד לנבדקים. אני אצא לקניון ואחפש מקום לשתות קפה". אחייני נכנס, תפס את מקומי ואני יצאתי.
לא יאומן ,במרחק של שניות מהמקום שעזבתי כאילו התקיימה פלנטה אחרת ובה אנשים בריאים ממהרים, צוחקים ומתכננים תוכניות כאילו הכול מובן מאליו...
נכנסתי לבית קפה, עמדתי בתור, שילמתי וחיכיתי שיקראו בשמי. השולחנות היו תפוסים מלבד שולחן בפינה מרוחקת ולידו ישב אדם בודד ושיערו לבן. התקרבתי ושאלתי אם יש מקום פנוי, האיש הנהן בראשו והסיר את כובעו מהשולחן. מולי ישב שכני לספסל מחדר ההמתנה במכון הרפואי. שתקנו. שמו נקרא והוא חזר באיטיות עם מגש, עליו ספל ועוגה, ישב, לגם לגימת קפה ושקע במחשבות.
שמי נקרא וחזרתי למקומי עם מגש דומה.
"אני מבין ששנינו זקוקים לקפה" אמר האיש, "אכן כן" עניתי, "כאן החיים נמשכים כרגיל...". הוא נראה עייף , מצחו חרוש קמטים אך עיניו שבחנו אותי היו מלאות חיות.
לפתע נשמעו מכיוון התור קולות מריבה ושני עובדים הרחיקו החוצה את אחד האנשים..
"מה קרה לנו? אמר הקשיש. "ראיתי בלונדון תורים ארוכים ומסודרים כדי לקנות כרטיסים להצגות או למסעדות וכאן אין סבלנות. מה קורה פה?"
"אני מסכימה איתך! האלימות נעשתה למגיפה מדבקת, אף אחד לא רוצה להיות 'פראייר'. פעם היה אחרת. זוכר את התורים במלחמת השחרור?
"לא, אני לא זוכר. משפחתי הגיעה מעירק אחרי שהסתיימה מלחמת העצמאות ".
"אני צברית ובימי המצור על ירושלים, קיבלנו מזון קצוב שהגיע בשיירות של רכבים משוריינים. המצרכים חולקו לפי פנקסי תלושים והתור הארוך הקבוע במכולת התנהל ברוגע כמו כול התורים. הייתי מומחית ואמא שלחה אותי "לתפוס תור" לנפט -עם ג'ריקן, לתור המים -עם מיכל מיוחד ולתור הקרח -עם שק. לפי צלצול הפעמון ידעתי לאיזה תור צריך להתכונן. היו צלילים שונים לפעמונים. הכי קל היה לזהות את מוכר הקרח שגם צעק :"קרח, קרח"... בתורים הארוכים והמסודרים לא פעם נפצעו או נהרגו אנשים מכדור תועה או מרסיסי פגז שנפל בקרבת מקום".
" גדלתי בבגדד, אבי היה סוחר אמיד ולא חסר לנו דבר. הגעתי לארץ, והכול היה חדש בשבילי וכל כך שונה מכל מה שהכרתי." לשאלותיי ענה בקיצור על חיי היהודים ויחסיהם עם השכנים הערבים ועיניו לא השירו מבט .
"או" אמרתי "יש לי זיכרון הקשור לעולי עירק. זה קרה אחרי שהמלחמה הסתיימה, הייתה לנו מדינה עצמאית ותחושה של גאווה וחופש נפלא!

על המדרכה מול ביתי, בפינת הרחוב היה בניין אבן מפואר שנבנה על ידי משפחה בגדדית עשירה, יפה ומוצלחת. במרחב הקרוב לביתי הכרתי את כולם, כי הדיירים היו
קבועים ובלתי משתנים .שמעתי את קולם, את הוויכוחים, את הבכי והצחוק. הרכילות העסיסית עברה ממרפסת למרפסת, ומשם למכולת, לסנדלריה, לתופרת, למכבסה, לפחח, לקיוסק אבל התחילה בבית הרופא השכונתי. התנועה הייתה דלילה ושיחקנו ללא פחד על הכביש. אהבתי לצאת למרפסת חדרי
בקומה השנייה, להשקיף על העוברים ושבים ועם דמיוני לחבר סיפור על כול מי שעורר בי סקרנות.
יום אחד, חברתי בת הרופא סיפרה לי חדשה מרעישה -למשפחה בבית ק. המפואר הגיעו אורחים מבגדד, בעל, אישה, בן בכור ושתי אחיות. בגדד היה בשבילי מושג אקזוטי.
היה קיץ, הייתי ילדה תמירה ובהירה עם שתי צמות זהובות, מכנסיים קצרים וסנדלים ואהבתי לשחק ברחוב עם הבנים ב"שוטרים וגנבים." הכרתי את הסביבה וטיפסת בהנאה על הגדרות.
באחד הימים הבחנתי בנער האורח על מרפסת הבניין הפינתי עוקב אחרי המשחקים על הכביש.. למחרת יצאתי כדרכי למרפסת וסרקתי במבט חולף את הרחוב ממזרח למערב. על "המרפסת הפינתית" עמד נער גבוה שנראה כבן ארבע עשרה או יותר שהסתכל לעברי. נוצר מצב שדמה למשחק החוזר על עצמו. מידי פעם כאשר יצאתי למרפסת בדקתי את הבית הפינתי וראיתי את הנער הנאה מביט בי ללא הפסקה עד שמתוך מבוכה נכנסתי לחדרי. הייתה לי הרגשה שהוא עוקב אחריי ויודע מתי אני בחוץ, מתי אני בבית, רואה אותי במשחק ,משוחחת עם חברות או הולכת ל"חנות המכולת רותם" שהייתה בדיוק בפינת הרחוב מול "הבית המפואר".
בת הרופא עדכנה אותי שאביה הרופא ביקר את האורחים הבגדדים... הקשבתי לכול פרט אך כמובן את סוד חילופי המבטים ביני לנער שמרתי כסוד כמוס!
"החופש הגדול" התקרב לקיצו, היה יום קיץ חם ואמא שטפה את הרצפות במי קרח שנאגרו במגירה התחתונה של ארגז הקרח . הייתי שקועה בקריאת ספר. פעמון הקרח נשמע מרחוק בדרך אלינו.
לאחר מספר דקות אמא הקפיצה אותי בקריאה: "הקרח הגיע, רוצי, השק מוכן ולידו הכסף." לקחתי את השק ביד אחת, את הכסף עבור רבע בלוק קרח שלשלתי לכיסי, דילגתי על המדרגות, רצתי ועמדתי בסוף התור הארוך.
לתדהמתי ראיתי את "הנער מהמרפסת" עוזב את ראש התור ובידיו חצי בלוק קרח. מה הוא עושה פה, שאלתי את עצמי. הנער הלך לכיווני עם חיוך וליבי פסק לפעום לשנייה. מבטינו הצטלבו ועיניו היפות היו נעוצות בעיניי. הוא נעמד מולי והושיט את ידיו. המומה, ללא מילה, פשטתי את זרועותיי ואז הניח את הקרח על השק. נאלמתי דום! לא הצלחתי להוציא מילה מהפה. הוא המשיך ללכת ואני פניתי לחצר ועליתי במדרגות. הקרח היה כבד וקר וקראתי לאמא לעזרה.
"למה קנית חצי בלוק? היה לך כסף רק לרבע". סיפרתי לה בקצרה את העובדות של הדקות האחרונות בתור לקרח.
"אני לא מבינה למה הוא קנה לך קרח, הוא לא מכיר אותך. אבל את חייבת לשלם לו". היא נתנה לי כסף והייתי אומללה כי התביישתי ולא היה לי אומץ ללכת לבד. דחיתי את המבצע עד לאחר שבת הרופא הסכימה ללוות אותי. עלינו במדרגות, הקשנו על הדלת שנפתחה על ידי האורחת-אימו. ללא מילים הגשתי את כסף לידיה וחברתי אמרה לה: "זה בשביל הקרח". האישה חייכה, מאחוריה צחקקו שתי בנות והדלת נסגרה.
יותר לא ראיתי אותו.
היה זה החיזור הראשון שזכיתי לו ומחווה רומנטית מרגשת בפנטומימה וקרח.
האיש הקשיב ועיניו הירוקות היו נעוצות בי:
"היית צברית יפה, מסוג שלא הכיר. הוא לא ידע לדבר עברית. בעירק הוא היה מספר לאימו על הילדה שמוצאת חן בעיניו ומבקש ממנה שתבקר בבית הוריה כדי להבטיח שתהיה שלו בבוא העת... הוא רצה להיפרד ממנה כי למחרת עזבו ויצאו להתחלה חדשה בארץ החדשה ".
אז קם ואמר: "צריך לחזור למכון. שתזכו להרבה בריאות" "גם אתם" !עניתי והוא יצא מבית הקפה. .....




 תגובות

 נושא   כינוי   תאריך ושעה 
6. התחלה חדשה ורדה להב 11/15/2019 11:00:01 AM
5. התחלה חדשה אסנת צירלין 11/14/2019 2:46:56 PM
4. הסיפור של תמר כשר תמי נחשון 11/13/2019 7:02:16 PM
3. התחלה חדשה טליה מנהיים 6/12/2019 8:39:03 PM
2. התחלה חדשה קרן 5/12/2019 6:15:42 PM
1. הסיפור של תמר כשר נטע 5/12/2019 4:03:12 PM
אודותינו שאלות ותשובות פורום
צייד ספרים דרוג ספרים שירה
כתבי עת איך לפרסם? חיפוש יצירות
שלום אורח
שם משתמש
סיסמא
שכחת סיסמא? לחץ כאן
משתמש חדש? לחץ כאן
© כל הזכויות שמורות לכתב ווב הוצאה לאור בע"מ נבנה על ידי EKDESIGN ע"י ekdesign