פרטי היצירה

סוג היצירה תחום תחום משנה
שם ההוצאה שפה
סוג מהדורה טקסט חופשי   

וידאו

אודיו

גרסה מלאה לקריאה /הורדה

גרסה חלקית לקריאה /הורדה

ספר מודפס
דירוג מערכת: 
גדול ועוד יותר גדול

דירוג הגולשים
מדהים!
אהבתי
מעניין
לא אהבתי


מדהים!
%25
אהבתי
%25
מעניין
%50
לא אהבתי
%0
שם:  גדול ועוד יותר גדול
מחבר:  תחרות כתב 2009

תאור:

מאת: יוסי הדס

במקום הקדמה:
גבול היקום
ההגיון אינו סובל
שחלל היקום כולל:
גם קץ שאין לו קץ,
וגם גבול שעולמות חוצץ.
בין אם זו קליפה חומרית,
או שדה אנרגיה מסתורית.
כי אם יש כזה מין קרום
העוטף את היקום,
כזה עם עובי וצפיפות,
הסוגר על כל ישות,
מה יש שוב – מעברו לצָפּוֹת?
שוב חלל ומרחב, עולמות וקליפות?
אך אם הקץ איננו קו איתן,
ואין לו מתי או היכן?
על מה כל התבל רוכבת?
וכיצד היא בבטחה יושבת?
ואם אינה רובצת על קליפה או תחום,
אז היא ניצבת על אפס, הנשען על מאום?


בתום משמרתו הארוכה, אשר בה לא התרחשו אירועים יוצאי דופן, שמח קיליג הצופה לשמוע את אות הזמן המבשר את סיום תפקידו. כאשר פרש למנוחתו הציץ בשעון הפלנטרי האישי שלו, והופתע לראות לראשונה בחייו, שהשעון אינו תואם, בהפרש של שש נקודות, את אות הזמן המרחבי ששמע זה עתה.
- כשקניתי אותו הבטיחו שהשעון הזה מדויק לחלוטין ולעולם לא יסטה יותר מאלפית הנקודה, הרהר בשמץ של כעס. לא היה לו כל ספק שהסטיה היא בשעון ולא באות הזמן, אשר נשלט באופן מדויק לחלוטין, ממרכז הבקרה הממלכתי של כוכב גירוס.

תפקידו של קיליג היה משעמם ומורט עצבים. היה עליו לצפות במכשירי הבקרה ולסקור דרכם את מרחבי החלל כדי לזהות, ולדווח מיד, על מטעני נפיצה המשוגרים מכוכב האויב. במשך שלוש שעות רצופות אסור היה לו להסיר את מבטו מן המכשירים ולו רק לרגע. אילו החמיץ אירוע המתקרב להתגשם, היה הדבר עלול להביא לאסון על הכוכב ועל כל בני עמו. התפקיד היה עליו לזרא כי מאז שבגר והוכשר לתפקיד צופה בלוחמת הנגד, שימש אך ורק במישרה זו.
קיליג זכר שהמלחמה היתה קיימת מאז שהכיר את המציאות. המשפחה וחבריו דיברו תמיד על הפחדים ששלטו בהם מן האפשרות שהאויב ינצח ויגרום להם לסבל רב. אבל הזקנים סיפרו גם על הימים שהיה שלום בין כוכב גירוס לבין קיזור – הכוכב שממולם. אך קיליג עצמו לא הכיר מהו השלום ורוב חייו, בהם שימש כצופה, חי באימה שמא יגיחו פתאום מטעני הנפיצה של קיזור, והוא לא יבחין בהם. אז לא יוכלו בני עמו לקדם את פניהם במועד, ותבוא הכליה על בני גירוס. החשש הזה היה לנחלת כל התושבים, ולכן, על כל חשד קל שבקלים על התקרבות מטען נפיצה, היה משלח הפיקוד הצבאי, מהבסיסים העליונים, מטעני מגן שפוצצו את מטעני האויב. כתוצאה מהפחד המתמיד, הושלכו כך לתווך שבין הכוכבים היריבים, מטעני מגן בכמויות אדירות, כשהם משייטים בחלל כמוקשים ענקיים, שמטרתם היחידה לחסום ולנטרל את מטעני האויב.
המדענים טענו שמלבד לבזבוז העצום, גורמת השיטה גם לנזק גדול, כיוון שהשמיים הולכים ומתכסים בשכבות של מטעני מגן ובשאריות של מטעני האויב שנופצו. אלה מונעים את חדירת קרני השמש לגירוס, וכתוצאה, גם לשינויים חריפים במזג האויר, אשר מזה שנים רבות כבר אינו נוח ונעים כמו שהיה בעבר. ולא היה זה הנזק היחידי, טענו המדענים: - לאחר מאות שנים של מלחמה בלתי פוסקת, הצטברו מטעני המגן שהושלכו לחלל למסה עצומה של חומר, מסה שנגרעה מאדמת הכוכב. כיוון שמסלולו של קיזור, כוכב האויב, נמצא תמיד בינם לבין השמש, הושלכו המטענים תמיד לכיוון השמש. זריקת חומר בכיוון אחד כל הזמן פעלה לדחף נגדי של הכוכב לכיוון הפוך, בדיוק כמו שפליטה לאחור של הגזים ממנוע סילון, גורמת לו להידחף קדימה. התרחקותו של גירוס מן השמש היתה זעומה ביותר אך מתמדת, והתנועה שהתחילה, לא ניתן היה לעוצרה, אלא בתהליך של השלכת חומר בכיוון הפוך לקודם. ההתרחקות הזו, טענו המדענים, גרמה גם לשינוי קצב ההקפה של גירוס סביב השמש, ולשינוי אורכה של השנה.
- אנו מזהמים את היקום ומשנים סדרי עולם, ויום אחד הטבע יתנקם בנו, חזרו וטענו המומחים בזעם.
הפיקוד הצבאי לא אבה לשמוע אותם.

* * *

דר' תומס וויזר דחף את דלת חדרו של ידידו הטוב, הפרופסור דייב פרימן, במעבדת המכון הרפואי של האוניברסיטה, וצלע אל תוך החדר. למראה צליעתו הקשה מיהר דייב לפנות את ערימת הניירות מהכסא היחיד שהיה בחדר.
- שב פה! מה קרה לך? שאל את תומס שפניו הביעו יסורים.
מבלי להשיב חלץ תומס את נעלו כשהוא פולט אנחת כאב. כשהסיר גם את הגרב המגואלת בדם, שוב נאנק מסבלו. כף רגלו היתה נפוחה מאוד ואדומה מדלקת שפשטה סביב לחתך מוגלתי ושותת דם.
- מהיכן הפצע במכוער הזה? שאל דייב במידה של סלידה על פניו.
- סתם שטות. כשקמתי בבוקר דרכתי על קצהו החד של צעצוע פח שהילד השאיר על יד מיטתי. החתך נראה לי קטן ולא התיחסתי אליו כלל.
- ולא חשבת שצריך לפחות לחטא את המקום? אני מתפלא עליך! אם היית מטפל בו מיד הפצע לא היה מזדהם כל כך.
תומס התבונן עתה בפצע בתשומת לב, בפעם הראשונה מאז הבוקר.
- הוא באמת מגעיל, הביע בהשתוממות. וכל זה התפתח תוך שעות ספורות.
- מה אתה מתפלא? הצעצוע היה כנראה חלוד ומלוכלך והחיידקים שעליו, כידוע לך, מתרבים במהירות עצומה. עולמם קטן משלנו, והזמן שלהם מהיר יותר. מספר שעות שלנו הם עבורם חיים ארוכים. אבל בוא ניגש למרפאה ואטפל בפצע שלך. בשביל זה באת, לא כן?

המעבדה המשוכללת של האוניברסיטה לא נועדה לטפל בזוטות כאלה, אך תומס היה ידידו הטוב ודייב טיפל בו אישית. לפני שהתחיל נטל דייב לוח זכוכית וסחט עליו מעט מהנוזל המוגלתי שבפצע. תומס החניק זעקת כאב. דייב הניח את לוחית הזכוכית על משטח המיקרוסקופ האלקטרוני החדיש. לא היה כל צורת מעשי בבדיקה הזו אך דייב פעל בפיזור נפש מתוך הרגל שרכש בעבודתו.
- הבה נתבונן מעט בחיידקים הזריזים שלך, אמר ושילח בנוזל המבחיל זרם אלקטרונים אשר הקרינו על המסך תמונה מוגדלת.
על המסך ראה תומס את מושבת החיידקים הענקית שהתפתחה מבשרו. בדמיונו חזה באימה כיצד מתפשטת המושבה ומשתלטת על פני כל גופו, אוכלת ממנו בתאוותנות. בגלל כאבו הרב חש צורך מטופש לנקום ביצורים הדקיקים. אילו יכול היה לפגוע בהם, חשב, בכל אחד ואחד לחוד, ולהשמיד אותם. הצטער ששטף האלקטרונים מן המיקרוסקופ, המפציץ כברד מטאוריטים זעירים, אינו יכול להזיק להם ואפילו לא לפגוע בהם. האלקטרונים זעירים מדי אפילו בשביל החיידקים. רובם חולפים דרך החלל הריק של האטומים המרכיבים את החיידקים.
- צריך לסלק את החיידקים המזהמים, הם מכאיבים לי, אמר בקול והוסיף, הם בסך הכל זיהום מקומי.
הפרופסור התבונן בו בתמיהה ואחר נענע ראשו בהבנה.
- כן, זהו זיהום וצריך לסלקו. אך הזיהום הזה הוא קל ערך לעומת הפסולת שאנו משליכים לחלל. כל מושבות החלל, הלוויינים המלאכותיים ושרידי הטילים שסובבים את כדור-הארץ, הם בוודאי פסולת מזהמת עבור היקום.

* * *

תוך ימים ספורים, הגיעה סטיית שעונו של קיליג לכדי תשע נקודות והוא החליט למסרו לבדיקה.
ניגול, טכנאי השעונים, הניח את השעון הפגום במתקן הכיול.
- מיד נדע מה מקורו של השיבוש המוזר הזה, הרגיעו ניגול. זהו מקרה מענין כי גם אני לא נתקלתי מעודי בשעון פלנטרי שאינו מדייק, אמר בהסיטו את המתגים בלוח שלפניו. בשעון הפלנטרי, הוסיף והסביר, משמשת תדירותה של פרודת-לוויין, במערכת דמוית-שמש, כקוצב זמן מדויק בתכלית.
הוא כיוון את מכשיריו כך שזרם אלקטרונים יפציץ את השעון וישקף את תוכו על המסך. קיליג לא הבין מאומה מהמראה שנשקף.
- הנה, מצאתי!
לראשונה מזה שנים רבות התרומם קולו של הטכנאי קר המזג בזעקת פליאה. ההפתעה היתה בודאי רבה כי קשה להוציא משלוותו את מי שכל ימיו עסק רק במכשירים מדויקים, ובלי שיתן לרגשות לשלוט בו.
- תנודת החלקיקים נמוכה מאוד! אמר בהשתוממות, הרבה פחות משהיתה כאשר יוצר שעון זה. תדירות פרודת-הלוויין קטנה מדי וזה מוזר מאוד. מעולם לא שמעתי על קצב פלנטרי משתנה. הנה, אוציא את קוצב הזמן מהשעון ואבדוק אותו.
קוצב הזמן לא היה אלא פיסת חומר זעירה, דקה ושטוחה. ניגול אחז בה בזהירות באמצעות מלקחיים זעירות והניחה במיקרוסקופ האלקטרוני, הפעם לבדה, בלי השעון כמו קודם. הפיסה הוגדלה עד שנראתה כגוש ספוגי ואוורירי ובתוכו שכבות קשיחות. ניגול כיוון לעצמת הגברה גבוהה יותר. זרם האלקטרונים שטף דרך שכבה אחת ושיקף את המבנה הפנימי שלה. מה שנראה קודם כשכבה קשיחה, דחוסה ומגובשת, נראה עתה כעין תחרה רקומה עשירה בדוגמאות שבהן שזורות דסקות רבות, עגולות ושטוחות. הגדלה נוספת של דיסקה אחת הראתה שהיא מורכבת מהמוני נקודות זעירות המקובצות יחדיו ויוצרות ערפל בהיר, המשתרך בשובלים ארוכים הכרוכים במעגלים ספירליים סביב גרעין מרכזי. ניגול כיוון את קרן האלקטרונים לחלקיק בודד בשולי אחת הספירלות. הוא כבר איתר את החלקיק הזעיר אשר סובב לאט יותר סביב גרעין זוהר וגדול ממנו כמה מונים. הוא הגביר את עצמת הקרן כדי להיטיב לראות שאותו חלקיק נראה ככדור עגול שרובו כתמים כחולים שביניהם שטחים בצבעי חום וירוק.

* * *

עבודת המחקר של ד"ר תומס וויזר התארכה באופן בלתי צפוי. הוא עמד לפרסם את מחקרו בעל השם הארוך:

השינוי במרחק של הארץ מהשמש ובזמן ההקפה סביבה, בגלל השלכת פסולת לחלל.

כאשר עבודתו היתה קרובה לפרסום הופיעו המֶגָטֶאוֹרִים אשר שיבשו את ממצאיו. החישובים המדויקים שסיים הוכיחו מעל לכל ספק את הגורמים לשינוי מהירות ההקפה של כדור הארץ סביב השמש ואת התארכות שנת השמש. חישוביו הסבירו היטב את העובדה המתמיהה, שתוך כמה עשרות שנים התארכה שנת השמש, והגיעה לכ- 368 ימים, במקום כ- 365 ימים, כפי שהיה במשך מיליוני שנים.
המגטאורים היו מטאורים ענקים במיוחד אשר חצו את שביל החלב במאונך. הם באו מן החלל הרחוק ונעו בקוים ישרים כאילו נורו מתותח קוסמי ענק. תופעה זו לא נצפתה מעולם בהיסטוריה וטובי האסטרונומים לא ידעו לפרשה. המגטאורים שיבשו לחלוטין את החישובים של ד"ר וויזר, ונדרשו לו עשר שנים נוספות לחקור את התופעה החדשה. אף שלא הבין את מוצאם וסיבתם של הגופים השמימיים, הפך השטף הקבוע שלהם לעובדת טבע והוא הצליח לחשב את השפעת הברד הקוסמי על תנועת כדור הארץ.
כשהתכונן שוב לפרסם את ממצאיו, לעג לו שוב הגורל. המגטאורים נעלמו כלא היו ושטפם נפסק לחלוטין. כאילו כיבה מישהו את המתג הקוסמי. טבלאות החישוב השימושיות שהכין, שוב הפכו לחסרות תועלת.

* * *

לאחר שכיבה ניגול את המיקרוסקופ, הקשיב קיליג בענין רב להסבר של הטכנאי:
- קוצב הזמן עשוי מחומר מיוחד המגובש ממולקולות דיסקה. כל מולקולה, הנקראת גם המולקולה הגלקטית, היא פרודת-ענק המכילה מיליארדי מערכות דמויות שמש, כמו מערכת השמש שבתוכה אנו חיים, אך פרודות אלה זעירות ביותר. בכל מערכת כזו סובבים את השמש שלה חלקיקים זעירים, בקצב קבוע ובלתי משתנה. אנו בוחרים במערכת שמש אחת, אשר לאחד מחלקיקי הלוויין שלה יש תדירות סיבוב המתאימה לקצב הרצוי, המשמש כ'דוֹפק' קבוע לשעון שלנו.
ניגול ייצב את מכשיריו לתדירות הרצויה לשעון של קיליג וכיוון את המכשיר כך שימקד את המיקרוסקופ אל 'דופק' אחר המתאים להיות קוצב זמן.
- ואיך תתקן את הקצב של המערכת? שאל קיליג בסקרנות.
- אי אפשר. בגלל זעירותה אין אנו מסוגלים לטפל במערכת השמש הפגומה. ואפילו לא במולקולה הגלקטית הגדולה כמיליארדים של מערכות שמש. לאחר שאסיים לאתר אזור חדש אצטרך לקצץ ולהשליך את הקטע הנגוע. רק כך אפשר להיפטר מהזיהום המקומי. אחר כך אתמקד על המערכת הפלנטרית שאיתרתי, שיש בה תדירות מתאימה, והיא תשמש כקוצב חדש, אשר ארכיב בשעון שלך.
- אם כך אנו מבזבזים המון חומר. השתאה קיליג. מיליוני מולקולות המכילות כל אחת מיליארדים של מערכות שמש, כל אחת, בזמן שאנו זקוקים רק לאחת מהן.
- אין אפשרות אחרת, המולקולה הגלקטית היא זעירה מכדי שנוכל לטפל בה במכשירים המגושמים שלנו. ומלבד זאת, אין מחסור בשריג הגלקטי המצוי בטבע בשפע רב.

ניגול הכין את מכשיריו והפעיל שוב את המיקרוסקופ האלקטרוני. הוא שילח זרם חלקיקים נוסף אל האזור הנגוע כדי לראותו היטב. בעדינות רבה כיוון את להב החיתוך הזעיר אל הקטע שאותו החליט לגדוע מפיסת קוצב הזמן. לחץ על הכפתור, והלהב ירד אל החומר הדק. לחיצה קלה נוספת, הספיקה לנעיצת זריזה של הלהב החד. פירור מהחומר הפריך צנח ואבד בין גרגרי האבק על רצפת החדר.

* * *

פרופסור פרימן חתך בזהירות בבשר הנגוע, ניגב את המקום וחיטא אותו היטב. את פיסת צמר הגפן הספוגה בדם ובמוגלה השליך אל קערית אל-חלד מבריקה.
שעה שחבש בשלווה את כף הרגל, המשיך ברעיון שהתחיל קודם:
- אנו בעצמנו מזהמים את היקום מזה מאות שנים. אנו בעצמנו יצרנו נגע מזוהם ביקום, ותמהני אם איננו מפריעים למישהו. מי כמוך, תומס, יודע עד כמה הדבר נכון.
תומס התבונן בפסולת המגואלת בדמו שבקערית המבריקה. שוב ראה בדמיונו מיליוני יצורים חיים זעירים, נעים באפיסת כוחות וגוועים על השרידים הקרים של דמו הקרוש, אשר אינו יכול להעניק להם עוד משכן חם, מזון וחיים. הוא חש מעין סיפוק כאילו התגשמה נקמתו בהם. קולו של דייב החזירו למציאות.
- זהו, גמרנו. אם תפצע שוב, אל תשכח שאסור להזניח. שמור על מערכת חיים נקיה ובריאה.
- אתה יודע שאני עסוק עדיין במחקר הגדול שלי, השיב תומס. העבודה גוזלת את כל זמני ומסיחה את דעתי עד שאיני מתייחס לכל ענין אחר. עוד מעט אסכם את מסקנותי על המגטאורים, ואחזור לעיסוקים שעניינו אותי תמיד.

* * *

8 שנים לאחר העלמות המגטאורים הם הופיעו שוב. במשך שלוש שנים בלבד הם ניקבו את החלל סביב המרחב של כדור הארץ, ושוב נעלמו. הכל חזר להיות כתמיד אך לא לזמן רב. לפתע כאילו החלה השמש לדעוך. תצפיות קדחתניות הצביעו על הבלתי יאומן. השמש התרחקה מהארץ במהירות עצומה, או אולי הארץ היא שהתרחקה מהשמש. לא היה זמן לחקור את התופעה והתקיימה רק התחושה של התנתקות מהיקום. כדור הארץ, השמש והכוכבים התנתקו מכוח המשיכה ונזרקו אל האין-סוף. קור עז השתרר על פני הארץ, ימים ונהרות עלו על גדותיהם והציפו ערים ושדות. הרים התמוטטו כערמות חול, וסופות אדירות החריבו הכל.
הסבל לא היה ארוך והיצורים הגוועים לא זחלו זמן רב על האדמה, כי מיד חדל הכל. בזחילתו האחרונה נזכר תומס בחיידקים שגוועו, אשר גם הם זחלו על דמו הקרוש.

* * *

ניגול מסר את השעון הפלנטרי לידיו של קיליג ואמר בהיסוס:
- זיהום, או אולי קורוזיה בתוך השריג, הם שהפרו את האיזון העדין, והם האחראים לשינוי במבנה המולקולרי. אינני מבין אחרת את שינוי התדירות במערכת דמוית השמש.
קיליג הרהר בהשתקפותה של המולקולה הגלקטית על המסך, ושאל, ספק את עצמו, ספק את ניגול:
- ומה אם קיים עולם חי בתוך השריג הזעיר? אולי השמדנו חיים? יתכן שהזיהום שהתגלה אינו אלא מפעילותם של בעלי חיים זעירים? ואולי הזיהום שהם יצרו דומה לזיהום שאנחנו יוצרים, בפסולת האדירה שאנו בעצמנו משליכים לחלל. מה עם כל מטעני המגן שבינינו לבין הכוכב קיזור??! וזה כבר מאות שנים?!
ניגול תקע בו מבט תמיהה ופסק בנימת יוהרה של מקצוען:
- ההשוואה שלך אינה נכונה! פיסת החומר הזעירה היא דוממת וחסרת חיים לחלוטין. העולם שלנו לעומתה, הוא חי ופעיל, גדול, יציב וקיים לנצח!
- מנין הבטחון הזה שלך, ניגול?
- אני מוכן להוכיח לך זאת.
- לא כעת. נוכל להתווכח על כך בפעם אחרת. עכשיו עלי לחזור לתצפית על מטעני הנפיצה.

* * *

במעבדה הוטרינרית ביקש מָגוּן, החוקר הראשי, מהסטודנט העוזר לידו, להביא אל שולחן הניתוחים את הגיזן. זה היה יצור שופע צמר משובח אשר המחלקה טיפחה כחיית המחמד שלה. החיה השעירה חלתה לפתע והובאה למחלקה לצורך טיפול אוהב.
הסטודנט חש רגש אשמה. הוא חשש שהפרופסור מָגוּן יגלה עתה שהתרשל בעבודתו. הוא לא חיטא היטב את המחט בה הזריק לגיזן את סם ההרדמה, ויתכן שהוא אשם בהחדרת זיהום.
- כפי שחשבתי, אמר מגון בתוכחה, שעה שהתבונן דרך מיקרוסקופ-החלקיקים אל הרקמה שנלקחה לדגימה. זיהום מקומי! פסק בהחלטיות. גופו של הגיזן לא פיתח נוגדנים חזקים מספיק כדי לדחות את הזיהום, וזה התפשט ושיבש גם את המערכות הקרובות למקום. אינני יודעים מה גרם לזיהום אך הוא חדר כבר לפני מספר ימים.
הסטודנט נרגע מפחדו שמא נגרם הנזק מרשלנותו בהרדמה שעשה זה עתה. אך עדיין נותר במבוכה ולא יכול היה להסב את מבטו מהמסך.
- הסתכל על הכתמים הכהים האלה, שמע את מגון מאחורי כתפו. הם רוחשים חַיקָטִים. לאחר שארחיק מבשרו של הגיזן את האזור הנגוע, יתכן שלא ימות, אחרי הכל, אמר והחל בניתוח.
- נקה היטב את המכשירים, אמר לעוזרו לכשסיים.
הסטודנט רחץ ומחה היטב את הכלים, ואת לוחיות הזכוכית שביניהן הונחו קודם דגימות הרקמה. כשהשליך את השרידים הצטער שבתסכולו הרב שכח לשאול את מורהו איזה סוג חַיקָט התפתח בזיהום. לפחות היה לומד את שמם של היצורים הזעירים שחייהם חוסלו זה עתה בהשלכתם לפסולת.

* * *

בעמדת הפיקוח צפה קיליג במכשיריו. כל פעילות עוינת לא נקלטה מעברו של קיזור. לעומת זאת הבחין בערנות מוזרה של המכשירים שהיו מכוונים לעבר הזֶנִית. הוא הפעיל את המפענח והתבונן בתוצאות במבוכה רבה. הן היו חסרות משמעות טקטית, והנוהל לא הכיל כל הוראות תגובה לאותות כאלה. הוא העביר מיד תשדורת למפקדת הצבא:

שטף בלתי מוכר של גופים ענקיים דמויי אסטרואידים חוצה את המרחב מעלינו, במאונך לאדמה.
מבקש הוראות פעולה.

פתאום חש קיליג, ללא כל אזהרה קודמת, שהעולם סביבו מתרחק ממנו לאין-סוף, וכך מתפזרות גם מיליוני פרודות של גופו המתפרק.

© כל הזכויות שמורות למחבר

הנכם מתבקשים להצביע על ידי הוספת תגובה
נבקשכם לדרג את הסיפור בין אחד (לא טוב) לעשר(הכי טוב)
וכן לנמק במשפט או שניים את הצבעתכם

 במסך הוספת תגובה יש שדה אימייל. רק תגובות בהן תציינו את כתובת האימייל תילקחנה בחשבון בשקלול התוצאות.
אין צורך להרשם לאתר כדי להוסיף תגובה/להצביע.
האימייל לא יוצג באתר (אלא אם כן תסמנו אחרת), לא יעשה בו שימוש לכל מטרה אחרת והוא לא יועבר לכל גורם אחר


 תגובות

 נושא   כינוי   תאריך ושעה 
3. A prviocatvoe insigh Butterfly 4/21/2016 1:39:33 PM
2. At last, sonmeoe who Kayden 4/20/2016 3:19:11 PM
1. That's a smart way o Kaylee 4/19/2016 9:24:40 PM
אודותינו שאלות ותשובות פורום
צייד ספרים דרוג ספרים שירה
כתבי עת איך לפרסם? חיפוש יצירות
שלום אורח
שם משתמש
סיסמא
שכחת סיסמא? לחץ כאן
משתמש חדש? לחץ כאן
© כל הזכויות שמורות לכתב ווב הוצאה לאור בע"מ נבנה על ידי EKDESIGN ע"י ekdesign