פרטי היצירה

סוג היצירה תחום תחום משנה
שם ההוצאה שפה
סוג מהדורה טקסט חופשי   

וידאו

אודיו

גרסה מלאה לקריאה /הורדה

גרסה חלקית לקריאה /הורדה

ספר מודפס
דירוג מערכת: 
מכתב טיסה: קונפליקט ודיאלוג – בין הרגש והרציונאל-

דירוג הגולשים
מדהים!
אהבתי
מעניין
לא אהבתי


מדהים!
%84
אהבתי
%11
מעניין
%4
לא אהבתי
%0
שם:  מכתב טיסה: קונפליקט ודיאלוג – בין הרגש והרציונאל-
מחבר:  תחרות כתב 2009

תאור:

מאת: ארז בר-צבי

מיכלי,
ראשית כל, אני מצטער מראש על איכות הדבר שאני הולך לכתוב לך (למען האמת כרגע אין לי מושג מה יצא מזה). אני בטוח שרמתו של מסמך זה תהייה נמוכה הן מבחינה תחבירית והן מבחינת רמת התוכן. עם זאת, אני מקווה שהוא לפחות ישעשע אותך.
*** את הקטע הזה נא לקרוא כשתעלי למטוס ולהפסיק לקרוא כשתגיעי לעצירה באמסטרדם (בטח תסיימי הרבה לפני אמסטרדם).
מעניין מה עובר לך בראש עכשיו? זה בטח משהו בסגנון הבא:
"יא אללה איך עובר הזמן. זה הגיע אני טסה לאפריקה. מה הולך פה במטוס, אלוהים ישמור, טוב נו בכל זאת טיסה דרך אמסטרדם, לפחות זה מסביר את כל הסטלנים במטוס. אני מקווה שהמטוס הזה יציב, הוא לא נראה משהו, זהו כל הסיוטים שלי מתממשים, המטוס יתרסק ואני הולכת למות ביחד עם השמנה שיושבת מושב לפני ועם הפרחה מימיני (לא התכוונתי לפגוע ביעל במידה והיא יושבת מימינך) , גם כן סיום לחיים שלי.."
טוב נו אולי קצת הגזמתי, והמטרה המקורית של הדבר הזה היא להרגיע אותך. אז בואי ננסה משהו אחר (מצטער על הבלגאן, עכשיו 5 בבוקר ואני אמור ללמוד למבחן).
אז מה אני אכתוב לך? מכתב אהבה כבר כתבתי. אני לא מוכשר מספיק בכדי לכתוב לך שיר מרגיע, אני יכול לנסות סיפור קצר, אבל נכון לעכשיו הדמיון שלי קצת מוגבל. אז נראה לי שאני פשוט אכתוב לך שטויות. החלטתי לחלק את המכתב הזה לפי קטעי הטיסה הלוך פשוט כי ממש משעמם לי.
עוד מעט המטוס ימריא, בטח לקחת איזה כדור (חמישה לפחות) ואת יושבת במושב דרוכה, חגורה בחגורת בטיחות מהרגע שעליתן למטוס. טוב לפחות הקניות בדיוטי פרי השכיחו ממך את הטיסה לכמה רגעים. אז איך שורפים את הזמן עד לאמסטרדם, אולי תקראי ספר, בעצם תראי סרט או שתקשיבי למוסיקה. לא משנה מה תחליטי לעשות תשלבי את זה עם המון אלכוהול (כן, למרות שלקחת 20 כדורים לפני הטיסה).
"וואלה איזה קטע, המכתב של ארז כל-כך מעניין שלא שמתי לב שהמראנו. טוב זה לא כזה נורא, אלוהים מתי הרעש הזה נפסק, המטוס הזה מתפרק"
תירגעי זה רק ההמראה, כשהמטוס יגיע לשיא הגובה תפסיקי לשמוע את המנועים ("ואו ארז הזה כל כך חכם, מאיפה הוא יודע את כל הדברים האלו"). איך תשרפי את הארבע שעות עד אמסטרדם? העצה שלי אלייך היא לספור דרך החלון ענני נוצה בקוטר חצי מטר וכשתגיעי לענן ה 4298 תגיעי לאמסטרדם. אם תאמצי את העצה שלי, אז תפסיקי באופן מיידי עם האלכוהול ותשאלי את הדיילת אם יש רופא בסביבה, שכן בוודאי השילוב של האלכוהול והכדורים לא משהו.
טוב נו אז כבר דיברת עם יעל שבינתיים הספיקה להירדם [איך היא לא מפחדת), פתחת את הספר שהבאת, ואפילו בהית בטלוויזיה הקטנה שמעל הראש שלך, אבל ברגע שראית שמקרינים את שרק 3 נתקפת געגועים אלי והפסקת. לא משנה מה עשית כל רעש קטן במטוס הסיח את דעתך.
טוב נו לפחות עברו כבר שעתים מהסיוט הזה, והנה הדיילות מגישות ארוחת בוקר. "אני ממש מקווה שזאת לא הולכת להיות החביתה הזאת עם הירקות". לפני שסיימת את המחשבה הזאת כל המטוס מתמלא ריח מסריח של ביצים, ואת חושבת לעצמך "איזה באסה", אולי את אפילו מקווה עכשיו שיתרסק המטוס המסריח הזה. למרות הכל, כשהדיילת תגיע אלייך ותגיש לך את המגש, את תיקחי אותו כמו גדולה ותאכלי אפילו את החביתה ותחשבי לעצמך "זה לא כל כך נורא כמו שזה מריח". אחרי זה תאכלי איזה קינוח מסריח של טיסות. לפני שתשימי לב תעמדי בתור לשירותים עם קלקול קיבה מתגבש.
יצאת מהשירותים, הדיילות אספו כבר את המגשים וקיפלו את הכיסאות, ויעל נרדמה שוב. את מבינה פתאום שכנראה בילית בשירותים הרבה זמן, מפני שאיך שאת מתיישבת נדלקות המנורות של החגורות ואת שומעת את הטייס אומר שאתם אמורים לנחות באמסטרדם בעוד כעשרים דקות, את בוודאי שמחה גם לשמוע שנעים וחמים באמסטרדם (23 מעלות), ושהשעה עכשיו באמסטרדם היא 11:00 בבוקר.
איזה סרט, עכשיו הנחיתה, הידעת שרוב תאונות הטיסה מתרחשות בנחיתה או בהמראה? את מחזיקה חזק את המושב, המטוס מאבד גובה, את בטוחה שזה נגמר ואת רואה את כל חייך עוברים לנגד עינייך. באמצע כל ההיסטריה הזאת את מבינה שהמטוס כבר נחת ואנשים מתחילים לשחרר את החגורות, רק את עדיין אוחזת בחוזקה במשהו ואז את קולטת שזאת היד של הפרחה מימינך. את מסתכלת עליה במבט נבוך והיא מחזירה לך מבט עצבני והנה את עוד פעם היית מחזירה את הגלגל אחורה ומתרסקת בנחיתה.
אחרי שהפרחה נרגעת ואת מבינה שתצאי מזה בחיים, את שומעת את הטייס אומר באנגלית עילגת שאתם בחנייה של שעתיים ושהירידה מהמטוס מותרת רק למי שנשאר באמסטרדם. את עוצמת את העיניים וחושבת:
"אני לא מאמינה שפחדתי כל כך, ולא נרדמתי חודשיים. זה היה ממש טיפשי. הייתי צריכה לחשוב בצורה רציונאלית. טסתי מליון פעמים בחיים שלי ולא קרה כלום. טוב לפחות אני יכולה לישון עכשיו"
את עוצמת את העיניים ונכנסת לשינה עמוקה שלא חווית הרבה זמן.
*** נא להפסיק לקרוא עכשיו (אני יודע שזה קשה) הקטע הבא מותר לקריאה רק מרגע היציאה מאמסטרדם.

*** אם את קוראת את הקטע הבא סימן שהגעת בשלום מהארץ לאמסטרדם.
תוך כדי השינה העמוקה שלך את שומעת קולות של רמקול, את פותחת את העיניים ופתאום את רואה את הדיילת עומדת מעלייך ומסמנת לך בשפת גוף לשים חגורה. מה רק ממריאים, היית בטוחה שתישני כל הדרך לאפריקה. את שמה את חגורת הבטיחות, מתאוששת מהשינה. את מביטה ימינה בכדי לראות אם הפרחה השמנה עדיין כועסת, ופתאום את רואה כושי ענק יושב לידך. איזה סרט, כל הסטלנים התחלפו בכושים גדולים. לפני שאת מעכלת מה קורה את שומעת את המנוע עוד פעם וחושבת לעצמך:
"הפעם אני לא מפחדת, זה בקטנה, אני פשוט אחכה עד שהוא יסיים להמריא ואחזור לישון עד שנגיע לאפריקה. איזה קטע יעל עוד פעם נרדמה, אפשר לחשוב שגם היא לא ישנה שבוע. רגע, מה זה הרעשים האלו, נראה לי שיש למטוס בעיה, איזה סרט. זהו, זה סופי, אנחנו הולכים להתרסק. איזה באסה..."
עוד פעם אותו סרט חוזר, מה נעשה בכדי שהסיוט הזה יעבור. את מנסה בכל זאת את הספר, אבל אין לך זיין למאיר שלו רגע לפני שאת הולכת להתרסק, טוב נו נשמע אי פוד. דווקא השיר הזה עכשיו, איזה באסה, דווקא space oddity, רק זה מה שחסר לך שיר על חללית שהתרסקה. מה תעשי, את מסתכלת על הטלוויזיה , איזה יופי יש את הסרט "סקס והעיר", לפחות עכשיו תוכלי לשקוע קצת בסרט. את מתחילה לצפות ופתאום המטוס זז קלות ואת חוזרת להיכנס לפאניקה שאת הולכת להתרסק.
תגידי את לא רעבה? עברו מלא שעות מאז החביתה המסריחה. לפני שאת שמה לב את מריחה עוף מסריח בכל המטוס. איזה זיין עוד פעם האוכל הזה... ושוב הריטואל חוזר את מחייכת לדיילת, לוקחת את המגש, טורפת עד הביס האחרון, דוחפת עוד איזה קינוח ואז רצה לשירותים...
אחרי האוכל (אם אפשר לקרוא למה שזה היה אוכל), נותרו עוד שש שעות עד לנחיתה, ואת רק מתפללת שהזמן יעבור. את מסתכלת מצדדיך ומחפשת מי שיעביר לך את הזמן. הכושי הענק לא נראה ככך ידידותי ויעל, כרגיל, ישנה. את מתחילה לעשות קולות של שיעול שאולי יעל תתעורר, ואת רואה שזה לא מזיז לה. את מגבירה את הקול ובלי לשים לב יוצא לך רעש ממש חזק של שיעול, ואת מבינה שכל המטוס מסתכל עליך כאילו יש לך מחלה ממארת. הפלא ופלא גם יעל התעוררה והיא שואלת אותך: "הכל בסדר" ואת עונה לה: "כן בטח, למה את שואלת? רק היה לי שיעול קטן". יעל מתעוררת ואת מציעה לשחק משחק אסוציאציות בכדי לשרוף את חמש וחצי השעות שנותרו. (השתעלת די הרבה זמן).
טוב אז אתן מתחילות לשחק וכל אחת זורקת לשנייה מילה והיא עונה לה במילה הראשונה שעולה לה. את מתחילה:
מיכל: אהבה?
יעל: החבר שלי.
יעל: אהבה?
מיכל: נחיתה.
מיכל: עצב?
יעל: יום הזיכרון.
יעל: עצב?
מיכל: מטוסים.
מהר מאוד את מבינה שהמשחק הזה לא ממש עוזר לך, ונשארו עוד חמש שעות מחורבנות עד שתגיעו. ואת לא יודעת איך לעזאזל תעבירי את הזמן. (האמת שגם אני לא יודע – אין לי ככך רעיונות יותר).
כנראה שהאלכוהול עזר, ואת נרדמת. פתאום את מתעוררת מטלטולים קשים, ואת נזכרת שאת בסיוט של חייך. את שואלת את עצמך מתי לעזאזל הטיסה הזאת נגמרת, את מביטה ימינה ושמאלה ואת רואה את כולם לחוצים, את חושבת שקרה משהו כי המטוס ממש מטלטל, את שואלת את יעל מתי נוחתים? והיא לא עונה לך היא נראית מבוהלת. את לא מבינה מה קורה ואת שואלת אותה עוד הפעם? היא עונה לך בצעקות "תעזבי אותי, כבר נחתנו". ואת לא מבינה כי המטוס לא מפסיק לזוז, איך יכול להיות שנחתנו? את מרגישה שעוד רגע המטוס מתרסק. ואז את שומעת את הטייס ברקע: "ממגדל הפיקוח נמסר לי שמנסים להשתלט על שבט הגורילות שתוקף את המטוס שלנו מן הרגע שנחתנו. נמסר לי שציידי הגורילות נמצאים בדרכם לשדה התעופה". את שואלת את עצמך : "איזה חלום מוזר זה" וככל שעובר הזמן את מבינה שאת לא בחלום, פתאום נשמעות יריות, נפסקים הטלטולים נפתחות הדלתות והטייס אומר שניתן לרדת מהמטוס. את יורדת מהמטוס, נפרדת מהדיילות שמצידן דוחפות לך ליד בננה, את יוצאת החוצה ואת רואה גופות של גורילות שכובות על הקרקע ללא רוח חיים... את מביטה על המבנה הישן שעומד ממולך ועליו מתנוסס שלט ענק:
welcome to africa
תעשי חיים
ארז
נ.ב
מקווה שאחרי הדבר הזה תרצי לדבר איתי כשתחזרי לארץ.

© כל הזכויות שמורות למחבר

הנכם מתבקשים להצביע על ידי הוספת תגובה
נבקשכם לדרג את הסיפור בין אחד (לא טוב) לעשר(הכי טוב)
וכן לנמק במשפט או שניים את הצבעתכם

 במסך הוספת תגובה יש שדה אימייל. רק תגובות בהן תציינו את כתובת האימייל תילקחנה בחשבון בשקלול התוצאות.
אין צורך להרשם לאתר כדי להוסיף תגובה/להצביע.
האימייל לא יוצג באתר (אלא אם כן תסמנו אחרת), לא יעשה בו שימוש לכל מטרה אחרת והוא לא יועבר לכל גורם אחר


 תגובות

 נושא   כינוי   תאריך ושעה 
23. Arelicts like this a Medford 4/21/2016 1:41:05 PM
22. BS low - rantliaoity Leatrice 4/20/2016 3:20:51 PM
21. You got to push it-t Lettie 4/19/2016 9:55:06 PM
20. אחלה לירז 12/10/2009 12:59:23 PM
19. מדהים! לירז 12/10/2009 12:53:41 PM
18. יופי דניאל 11/10/2009 4:11:47 PM
17. ארזזזזזזזזזזזז הילה 11/10/2009 11:12:55 AM
16. רגישות, עמקות והומור דוד ברהום, עו"ד 10/14/2009 2:19:41 PM
15. תכתוב עוד! 10 פלוס דנה 10/13/2009 8:42:01 AM
14. מקסים הגר 9/10/2009 3:16:46 PM
13. ארז בר-צבי אילנה 8/10/2009 9:37:18 PM
12. מעניין רן 7/10/2009 8:26:39 PM
11. בר-צבי, דג אתה לא המעמיס 7/10/2009 8:05:54 PM
10. ארז יא וונקר kobi 7/10/2009 7:55:25 PM
9. איזה כיף לבחורה שמקבלת כזה מכתב שרון בר צבי 7/10/2009 6:02:43 PM
8. אחלה סיפור הבן-דוד 7/10/2009 5:56:34 AM
7. 10!! THE MAN 7/10/2009 12:25:08 AM
6. חזק חגי 7/10/2009 12:20:48 AM
5. אחלה, נפלא. ינינה 6/10/2009 10:07:48 PM
4. לארז המתוק eliya wagner 6/10/2009 9:56:55 PM
3. אדיר!! אבייתר 6/10/2009 1:29:13 PM
2. נהנתי מאוד! נורית 6/10/2009 12:58:09 PM
1. תענוג לקרוא!! נעמה 6/10/2009 12:18:59 PM
אודותינו שאלות ותשובות פורום
צייד ספרים דרוג ספרים שירה
כתבי עת איך לפרסם? חיפוש יצירות
שלום אורח
שם משתמש
סיסמא
שכחת סיסמא? לחץ כאן
משתמש חדש? לחץ כאן
© כל הזכויות שמורות לכתב ווב הוצאה לאור בע"מ נבנה על ידי EKDESIGN ע"י ekdesign