פרטי היצירה

סוג היצירה תחום תחום משנה
שם ההוצאה שפה
סוג מהדורה טקסט חופשי   

וידאו

אודיו

גרסה מלאה לקריאה /הורדה

גרסה חלקית לקריאה /הורדה

ספר מודפס
דירוג מערכת: 
למות ולחיות בו זמנית...

דירוג הגולשים
מדהים!
אהבתי
מעניין
לא אהבתי


מדהים!
%68
אהבתי
%24
מעניין
%0
לא אהבתי
%9
שם:  למות ולחיות בו זמנית...
מחבר:  תחרות כתב 2009

תאור:

מאת: איילה סבג

אני מביטה בכוכבים הן ממשיכים להאיר ולזרוח במלוא עוצמתם ועוצמתי שלי הולכת ונעלמת נבלעת ביקום רחב הידיים, הידיים שלא מחבקות אותי הידיים שאומרות לי בתנועתם "לא יודעות" והידיים האחרות האנושיות מכות בי במלוא עוצמתם ומפגינות לעברי תנועות מגונות ,המון אצבעות משולשות מופנות לעברי, לעיתים אני שומעת את מחיאות הכפיים שלהן מכפכפות בקצב אחיד של שנאת חינם.(אגב, ניתן לרכוש שנאת חינם בקילוגרמים בזיל הזול בשווקים)
נשמה חדשה רוקמת עור וגידים ברחמי אשר בא בימים אני על הפנים מבוהלת וחרדה אני פונה לאלוקים היחיד שלא מגיב ודווקא בו אני נתלית אולי כי הוא היחיד ששותק!? "אני כבר בגיהנום!? מתתי!? זהו עונשי!? או שמא שוב הטלתה עלי מסימה חדשה!?עד לא מזמן שבתי ממסימה קשה ומייגעת לאחר ארבעה חודשים של שינה בגן ציבורי והעיקר שהייתה מוצלחת כעת אני תשושה ומוטשת ומבקשת רק להרגע."תעשה שיהיה זה חלום בלהות ועוד סיוט אחד מיני רבים של החיים"
תבורי נבלע פנימה והפך לבאר עמוקה בטני התכדררה החוצה והתמלאה בנימים אדומים וירוקים. בתוכי נופחים חיים חדשים וליבי מחסיר פעימה וקולו נחלש. אני מתה ונולדת מחדש בכל רגע. "אין לך זכות לשלול את החיים החדשים!!! זועקת הילדה הקטנה שבי", היא משתוללת ובועטת בכל כוחה היא בוכה ללא הפסקה , אני על דוכן הנאשמים חפויית ראש ומבויישת האולם מלא עד אפס מקום, "אם לא תעשי הפלה, אני מתאבד או בורח לחו"ל" מצהיר בקול שותפי להריון וקולות תמיכה נשמעים מכל עבר, עד התביעה הראשי קם לסכם את דבריו "הוא צעיר ואת זקנה, הוא אשכנזי ואת מזרחיה, הוא עשיר ואת ענייה" . "כן, אני חייבת לקבל החלטה אני הולכת לבצע הפלה!? הבלבול חוגג הפחד בי אוחז ולא משחרר. הם צודקים אני מזרחיה ועניה אני כבר די זקנה אשאל את הרב בו אני מאמינה ואם האלוקים לא עונה לי אולי שליחו יענה לי".. "כבוד הרב, עיניי מושפלות ודומעות אני רוצה להתייעץ אני רוצה שתעזור לי , תחושת הקלה גדולה אני חשה ברגעים אלו הוא יתן לי את הבטחון והכוח, הוא ירגיע את נפשי ההמומה, הוא זה שיתן לי אישור להמשיך לחיות... אני עומדת והרב אינו מזמין אותנו לשבת חברתי הטובה עומדת לצידי ומחזיקה בידי בחוזקה, "רוחו של אחיך מבקשת לשוב לעולם באמצעותך ואת מבקשת ממני לעזור לך לחסום את דרכו"??? קולו היה מלא הד ורעם, פחד גדול ולא מוכר תקף נפשי. הוא סובב את גבו וביקש ממני לעזוב את משכנו.
"רוחו של אחי? נשמתו שסבלה כה רבות בעולם הזה מבקשת לשוב ולתקן דרכי? ומי אני בכלל, מי נתן לי את הזכות לרצוח! "אלוקים היקר, תקל עלי תבחן את ליבי וכליותי ותשנה בבקשה את רגשותיי, קח ממני את הכאב והפחד,תרחיק ממני את הבלבול תן בי את הכוח לעשות את הדבר הנכון ומבלי לחטוא לאף אדם ומבלי לפגוע באף בנפש חיה". אלוקים לא נענה ולא מסייע בידי רגשות אשמה ופחד נערמות וצומחות ביחד עם עוברי המתפתח. מוחי עייף, המחשבות מתרוצצות ולא עוצרות התחושות הקשות באות לידיי ביטוי פיזי אני חשה מוכה סימני אלימות כחולים מבצבצים בכל יום בגופי באים ונעלמים כאילו כל יום קיבלתי מכה ועוד מכה, אלה מכות פנימיות, אלה מכות נפשיות, נפשי היא זו אשר יצרה את הסימנים.
אני על שולחן "ההוצאה להורג", עוד כמה דקות בודדות, הילדה הקטנה שבי לא נושמת אני מתאבלת, אני מתאבדת, "פושעת וחוטאת לאנושות, רוצחת! זועק הצד השמאלי של ליבי, את עושה את הצעד הנכון מכריז הצד הימני של ליבי. גל חום צונאמי מציף אותי הוא נכנס דרך רגליי והציף את כל גופי עוד רגע אני מתעלפת. כל כך פוחדת... אני רועדת... פוחדת כפליים מהחטא הנורא של רצח בדם אדום, הפחד מפני רופאים זו עוד מכה גדולה וקשה על מה אתגבר קודם? הפחד משתק ומרסק. דקות ארוכות שמרגישות כנצח אני שכובה על "לוח הגרדום" וכבר מבקשת שתגיע הרופאה ותסיים את המלאכה . העיכוב לרעתי הוא לא משחק לצידי המזל לא מאיר לי פנים והפחדים לא נעלמים. הנה היא מגיעה לבושה בחלוק וורוד לפחות הוא לא לבן ידייה מכופכפות בכפפות שקופות הן קטנות מידה על ידייה הארוכות של הרופאה הגבוה, אני בהיסטריה ובבהלה ממראה פנייה של הרופאה שמדברת בשפה זרה, אני רואה בה שליחה רעה שמבצעת את עבודתה בקלילות רבה. רגליי קשורות אך תחושת החבל על צווארי נושפת בקרבי. נפשי כבולה.. אני זורקת את פלג גופי העליון קדימה ונופלת אל הריצפה , אני מדממת אני מבוהלת, אני מטורפת? אני בורחת!!! לא הצלחתי למלא את פקודת המתאבד הבורח לחו"ל וקבוצת התמיכה שלו אלה שכתבו לי מכתב ביום הולדתי ש"התקבלתי" להיות חלק ממישפחתם המורחבת שעברתי את מבחני הכניסה לבית האשכנזי שלהם כמזרחיה ומבלי לשאול את דעתי הם שינו את שם משפחתי לסבגוביץ, האמת היא שאהבתי את שם משפחתי החדש בזכותו היו לי חברים חדשים, בזכותו הכירו ביכולות שלי, בזכותו הייתי למנהיגה גם במגזר האשכנזי, בזכותו מותר היה להתאהב בי ולהתנות עימי אהבים.
על הספא החומה יתומה מבעליה אני שכובה ללא תנועה שכובה וערה ימים ולילות , לא איני עייפה אני במישרפת הגיהנום. אלוקים טרם השיב לי, הוא מתעלם ממני במתכוון, הוא כועס? הוא מרוצה? מה הוא בכלל רוצה? אני מרימה את גופי להדלקת הנרות לצדיקים שהיו גיבורים וחירפו נפשם למען האחרים אולי הם יראו לי את הדרך את השביל המוביל אל הצעד הנכון? אני מתפללת ומתחננת אלהם תצילו את נפשי בבקשה. נר אחד וגדול מוקדש לאלוקים כל יכול, "בורא עולם, אני נגמרת, מתמוססת, מתאדה תסייע בידי ותן לי עצה חכמה" אין תגובות מהצדיקים ומאלוקים והמשיח טרם הגיע... אני מאבדת כל תקווה "אלוקים, קח את נשמתי! אני יראה עוד ממך! הנה אני והעובר ברחמי קח אותנו ולא אשוב עוד לעולם לראות את בני משפחתי. אני מוותרת מרימה ידיים אל השמיים.
איני יוצאת את הבית, פן יראוני חברותיי ובני שכונתי פן ילעגו לי אישה בגילי מוכרת וידועה שהייתי לכתובת לשכונות המצוקה טופחת וגדלה לא ניתן להסתיר את הבטן אני חשה שקופה ונלעגת. "מה יגידו על חברותיי? טיפשה ומטופשת לא חכמה ונמהרת... מה אומרים עלי ברחבי העיר? הרתה מערבי ואין אבא אחר.... אני מתגעגעת אלייך אחי, אילו רק חייתה עוד קצת בשבילי ובשביל העובר הייתי עומדת מולך ודורשת תשובות איך וכיצד עודדתה אותי ואמרתה לי: "תהני עם הגמד האשכנזי", לאורך חיי שמרתה עלי מכל משמר בדרכך שלך המיוחדת והיחידה שהייתה קשה וגם טובה, איך לא ידעתה עם כל חוכמתך שגיירו את אחותך הקטנה, כעת אתה ודאי מתהפך בקברך...
אני מוצאת נחמה מעבר לקוו הירוק, אני נוסעת ונשארת בשטחים שאליהם להגיע יש לעבור מחסומים וגדרות המדינה שלנו בהתקפה של בניית קירי חומות. הפלסטינים מדברים אלי, הם רואים אותי, הם מקשיבים לדבריי. חנאן אומרת "את תהייה אימא נהדרת," ומלטפת את בטני בידייה הפצועות והמגוזמות ממחלת האגזמה. אמאר מבקשת את רשותי להניח את שתי ידייה על בטני "בן את נושאת בבטנך, ואולי הוא יביא את השלום אינשללה" . אני שרועה על מזרן באוהל ומקבלת תרופות ספתא כל כמה שעות את התרופות רוקחת איסמאן היא המומחית לבישול צמחים וסינונם, עומדים אצלה בתור נשים וגברים כאחד אשר באו לבקש תרופה שלא נמצאה אצל רופא המשפחה. "אלוקים היקר, כעת אני נמצאת אצל הגויים והם בעצם התגלו כחבריי האמיתיים, הם אלה אשר אומרים לי "לא תרצח" בדיוק כמו שכתוב בתורתך. מה דעתך? אז למה קוראים להם גויים? ולה הם מופלים? ומדוע סביבם יש חומות של בטון ומחסומים עם חיילים מזויינים?
הילדה הקטנה שלי לא מרוצה, היא כועסת ובוכיה, היא קצת חוששת מהמקום שאליו הבאתי אותה, היא רוצה הביתה למקום המוכר שהיה עד לא מזמן המבצר הבטוח, שאליו נמלטנו בעת מצוקה ושם שהינו די בבטחה והיום הבית כבר לא בטוח הוא נטוש ומוזנח ואין יוצא ובא נחרב לנו בית המקדש. ילדיי הארבעה עצובים וכואבים הם גם כועסים ולרוב הם מבולבלים, הבחור האשכנזי בילבל אותם מאוד הוא היה בבית אצלינו יום יום הוא התחבר עליהם והקנה להם ביטחון שאת אימא שלהם הוא אוהב עד מלוא גרון והנה הוא נמלט ברח ונס ועוד אמר "תרצחי את פרי אהבתנו" כי אני פחדן, כי אני רמאי.
תאריך ללידה מוקדמת "בווארו" נקבע יזריקו לעובר חומר ממית ואלד אותו לאויר העולם ללא רוח ונשמה, קלי קלות? כמה רועדת לי הרוח כמה כואבת לי הנפש, אני אישה אחרת.. אכזרית ורעה הפכתי לא עוד אותה אישה שנלחמת עבור כל ילד וילדה שתהייה להם קורת גג, שתהייה להם קייטנה, שאימא שלהם תהייה יותר טובה. התהפכו היוצרות ואני כופרת ומורדת. אני אישה אחרת.
"אם תרצה אלוקים אין זו אגדה ברגע אחד תסיר ממני את כל הצרה ותאפשר לי להלחלים ולהמשיך בדרכי המוכרת , של מוכרת זכויות בחינם ואהבת חינם הינה מצרך על מדפיי הרבים.
אני מבטיחה לילדתי הקטנה שעוד יבואו ימים טובים, אני משקרת לה והיא יודעת שכרגע אני רק אומרת ואומרת... אני אומרת כי כך אני שורדת, כי כך אני ממשיכה עוד שעה ורגע כי כך אני עדיין כאן עם כל מכאוביי ופחדיי.
אני שבה וחוזרת לביתי ההרוס, אני מתכננת זה החדר לתינוק שיוולד.. ומיד אני נבלמת בעוד ימים ספורים ימות הוולד ואני אשוב לכאן עם רחם ריקה, אני משתגעת!! הזוי ולא נורמלי מה אני באמת רוצה? איני יכולה לומר מה אני באמת רוצה. אני רוצה את מה שרוצה הסביבה, אין לי דעה ורצון משלי יש בי בלבול ופחד כל רצוני הוא לרצות את הסביבה העוינת. היא שקובעת אני מקובעת ורובוטית אני הזויה וזומבית. "אתה יודע מה אלוקים, מה שיהיה זה מה שאתה החלטתה, זו החלטתך וקביעתך , כך אני רוצה להאמין עכשיו בזה הרגע. אין בי עוד כוח ורצון לחשוב ולהחליט, אני בידייך ואתה הוא המלחיט.הטלפונים לא מפסיקים להשמיע את קולם מלונדון מהצפון ומכל מקום רחוק וקרוב , "אם תחליטי לעשות הפלה בזה הרגע אעלה על מטוס מלונדון ואחזיק את ידייך" כך אמרה ח. מנודת הקבוצה האשכנזית שלא רצו אותה בחברתם ששיתפה אותי בזמנו שהיא חשה מנודה מהקבוצה, הם גייסו את כל מי נקרה בדרכם להפעיל עלי רגשי אשמה... א. שהייתה לי לכתובת לפני המאבקים החברתיים פגשה אותי במקום עבודתה, הייתי רטובה ומסריחה וכל שרציתי זה לחבקה להניח את ראשי על כתפייה עשיתי דרך ארוכה בגשם הקשה חציתי את המחסום והגעתי אליה רציתי לספר לה ולשתף כמו בכל הפעמים הקודמות שאני פוחדת לרצוח את עוברי, רציתי לקחת את ידייה ולהניחם על בטני שתרגיש את אשר צומח בתוכי. בקשתי ממנה לסייע לי לפשוט את הג'קט הרטוב היא הושיטה שתי אצבעות מהססות, שתי אצבעות נגעלות, שתי אצבעות מוסטות, לא יכולתי לשתף ולספר לא יכולתי להפתח ולבכות. התכדררתי, נסגרתי ויצאתי לדרכי שהחריבה את חיי וחיי משפחתי.
לילה לפני אני לא נרדמת, בצום קבוע אבל היום לצום יש משמעות אחרת, אני צריכה להיות בצום כי מחר בבקר תעצור הרכבת! כי מחר בבקר אהייה כבר אישה אחרת האם אשוב להיות אותה אישה שהכרתי או שמא אהייה אישה אחרת ואולי יאבד זכרוני ותרד לטימיון שפיותי כך יוטב לי, כך עדיף לי.
השעה שעת לילה מאוחרת ועדיין זו אני ולא אחרת, אני כורעת ללדת? שעות ספורות לפני הרצח המתוכנן... אלוקים אתה כאן! אני יודעת ומרגישה, אני חשה את צלך... "שא אותי על ידיך אלוקים היקר, כי רגליי כשלו מלכת.
"תודה לך אלוקים היקר שהגעתה בדקה התשעים ותשע, תודה בשמי ובשם אוהביי...
איסמאן מלטפת את ראשי ובוכה ביחד איתי דמעות של שמחה או עצב או שנהם גם יחד....
תודה לך אלוקים על הרע ועל הטוב...

© כל הזכויות שמורות למחבר

הנכם מתבקשים להצביע על ידי הוספת תגובה
נבקשכם לדרג את הסיפור בין אחד (לא טוב) לעשר(הכי טוב)
וכן לנמק במשפט או שניים את הצבעתכם

 במסך הוספת תגובה יש שדה אימייל. רק תגובות בהן תציינו את כתובת האימייל תילקחנה בחשבון בשקלול התוצאות.
אין צורך להרשם לאתר כדי להוסיף תגובה/להצביע.
האימייל לא יוצג באתר (אלא אם כן תסמנו אחרת), לא יעשה בו שימוש לכל מטרה אחרת והוא לא יועבר לכל גורם אחר

 

 תגובות

 נושא   כינוי   תאריך ושעה 
32. That's really thinki Carlinda 4/21/2016 1:43:22 PM
31. I went to tons of li Marden 4/20/2016 3:23:45 PM
30. We need more inihgst Lexine 4/19/2016 10:50:49 PM
29. That's a creative an Leaidan 3/26/2014 4:08:37 AM
28. Your post captures t Teige 3/24/2014 8:18:18 PM
27. בני אהרון 1/25/2014 10:46:07 PM
26. מרגש אביב 12/10/2009 9:00:28 PM
25. אין מילים ג'ו'לי 11/10/2009 6:40:54 PM
24. ציון 10 טליה 11/10/2009 11:25:25 AM
23. ציון 10 יונתן 11/10/2009 9:56:18 AM
22. ציון 10, ג. אביבי 11/8/2009 12:50:54 AM
21. מרגש אישה מדהימה יהודית ויט 10/28/2009 9:16:26 PM
20. מדהים יהודית ויטקין 10/28/2009 9:13:23 PM
19. דירוג - 10 שגב 10/20/2009 9:47:41 AM
18. ציון 10 מלי 10/19/2009 7:56:48 PM
17. סיםור חזק ישר לבטן ערן 10/18/2009 2:04:51 AM
16. דרוג bracha serri 10/16/2009 12:01:42 PM
15. מדהים מאיה 10/14/2009 7:07:14 PM
14. כתיבה מרגשת, נקייה, בוגרת וצורבת את הרגש סיני 10/14/2009 12:44:05 PM
13. סיני 10/14/2009 12:42:21 PM
12. סיני 10/14/2009 12:40:03 PM
11. מדהים יוסי וו 10/14/2009 2:15:43 AM
10. ציון 10 לאיילה סבאג יוחנן כץ 10/13/2009 12:22:28 PM
9. הציון - 10 עדי 10/13/2009 8:50:30 AM
8. ציון - 10 יוחאי ממן 10/13/2009 8:47:53 AM
7. עוצמתי נועה 10/10/2009 9:09:52 PM
6. מרגש עד כדי דמעות-הדירוג הוא 10 אורלי 10/10/2009 4:33:57 PM
5. ציון 9 ארי 9/10/2009 10:03:22 AM
4. מדהים ביותר.. טל 9/10/2009 10:01:01 AM
3. 10 אלי סלקמן 8/10/2009 2:31:13 PM
2. שגיאות כתיב בתחרות כתיבה? תנא 6/10/2009 11:50:58 PM
1. ציון 8 יוני 6/10/2009 9:51:04 AM
אודותינו שאלות ותשובות פורום
צייד ספרים דרוג ספרים שירה
כתבי עת איך לפרסם? חיפוש יצירות
שלום אורח
שם משתמש
סיסמא
שכחת סיסמא? לחץ כאן
משתמש חדש? לחץ כאן
© כל הזכויות שמורות לכתב ווב הוצאה לאור בע"מ נבנה על ידי EKDESIGN ע"י ekdesign