פרטי היצירה

סוג היצירה תחום תחום משנה
שם ההוצאה שפה
סוג מהדורה טקסט חופשי   

וידאו

אודיו

גרסה מלאה לקריאה /הורדה

גרסה חלקית לקריאה /הורדה

ספר מודפס
דירוג מערכת: 
הדרך אל הקיאנטי

דירוג הגולשים
מדהים!
אהבתי
מעניין
לא אהבתי


מדהים!
%37
אהבתי
%9
מעניין
%0
לא אהבתי
%54
שם:  הדרך אל הקיאנטי
מחבר:  תחרות כתב 2014 בנושא: סיפורי מסע

תאור:

מאת: מיכל פירני

בהגיעי לבית מארחי,שני ילדיו של אנטוניו,ביתו ובנו,משחקים בכדור,אני מצלמת אותם בשקיעה.
ברקע החצר הנהדרת של מארחיי,והנוף,העמק בקיאנטי נשקף במלוא הדרו.
"צ'או אנטוניו",אני אומרת למארח המקסים שלי,בנה של חברתי המופלאה.הוא ממושקף,גבוה,חיוכו ממיס,ושזוף כמו שחקלאי צריך להיות,גרוש.
בארוחת הערב,אנו מספרים זה לזה על קורות היום.אני מספרת להם על הנסיעה הארוכה עם אנדראה.עברנו בסיינה,"מקום מקסים ללון בו על הגבעה המשקיפה על העיר",אני מספרת להם.
כן ,כן ליד בית החולים.איני מספרת להם ,כמה התאוויתי להיכנס אל העיר בה גדל מאוריציו.
אל העיר בה מתקיים הפאליו.חלום חיי שעוד לא הגשמתי.הבטתי אל ההבטחה בכיסופים,מלטפת את העיר במבטיי,ומצלמת את מגדליה בשקיעה ,באור האפור הרך הזה של הסתיו. כן וביקרנו גם ב"קאנט"CANT,מקום קטן יפהפה,ליד ואל 'דאלזה,אני אומרת.מבית האירוח,רואים את ואלד'אלזה."זה אחד המקומות שאני מאוד אוהבת."
פי-ג'י,שואלת-"איפה עצרתם לארוחת צהריים?"האנגלית שלה מלווה במבטא איטלקי טוסקני כבד.
אני משיבה:"בואל ד'אלזה Val d'Elsa .חנינו למטה ועלינו על הגבעה. נקניק,לחם קשה כמו שיש רק כאן,פאסטה,יין,קפה ומצב רוח."
"הסמטאות שם יפות מאוד,וציוריות,אבל היו מעט תיירים,מאבו דאבי(אמריקאים שעובדים שם,זוג אנגליות,ואנחנו.)"
לסיום ביקרנו במרי.ליד סיינה,אנדריאה ומרגריטה ארחו אותנו.איזו טחנת קמח יפה יש להם שם,
וסבתא שיודעת לבשל ,להם ולאורחים.שם קיבלתי את הספר על רכיבה על אופניים ,שגרם לי לחלום על טיול לרוכבי אופניים בטוסקנה.
"שם" אני אומרת ,"נפרדתי מאנדראה.הוא נסע הביתה לגרוסטו,ואני לכאן."לא יכולתי להסתיר את הגאווה שמילאה את קולי,על הרגשתי הפטריוטית...
"ירד גשם בסיינה" אמרתי,מופתעת מהגשם, שיורד כאן באמצע אוקטובר.
לא סיפרתי להם על הדמעות שזלגו מעיניי בדרך חזרה מסיינה.על העצב,הפחד,החששות,על הנטל של להחליט ולעשות וליזום...הכול לבד.
ארוחת הערב מוגשת בכלי כסף.פיג'י מאיצה באנטוניו למזוג לי עוד יין אדום.היין שנבצר אצלם באחוזה,מעשה ידיהם להתפאר.
אנו מתכננים יחד את הנסיעה של יום המחרת.תוך כדי כך הגענו לשיחה על הציור המקסים של סימונה מרטיני-"סוס ורוכבו".
פיג'י שואלת אותי אם אני מכירה את הציור "בואון גוברנו" השלטון הטוב.כאן אנטוניו והיא מתווכחים.הוא אומר לה ,שהוא לא למד על כך בתיכון.והיא מתעקשת שכן."מה הבעיה?" "מה קרה?" אני שואלת ,אנטוניו אומר לי שהוא למד על הציור מאוחר יותר.פיג'י מתעקשת, שהרבה לפני כן.
אני צוחקת לעצמי,ביני לביני ומבינה שיש כאן ויכוח בין הדורות.
בציור רואים שדה חיטה זהוב עם השלטון הטוב, ושדה אחר עם כאוס,שמייצג את השלטון הלא תקין.
הויכוח בינם משעשע אותי,מרגישה שהערתי נשכחות בבית.
מכאן הם עוברים להיסטוריה האמיתית,ומשתפים אותי .
למחר הם מציירים לי מפה מפורטת ,איך להגיע לתחנת הדלק Petrolio מקום המפגש ,שסוכם טלפונית עם אליזה ואיתם.ליד המעיינות החמים,ממש דרומית לסיינה.כדי שחס וחלילה לא אתברבר שוב בדרכים.
אני משכנעת את אנטוניו "בואו תכניסו את האחוזה היפהפייה שלכם מהמאה השלוש עשרה,
לאתר "צ'ק אין ","מה דעתך?"
אנטוניו משיב לי :,"לא לא,מה פתאום?!"
אני משיבה לו:"למה לא?"יבואו אליכם 30 מיליון אנשים,דוברי 30 שפות,מאינסוף מדינות."
גם הטענה הזו אינה עושה לו את זה.
אנטוניו אומר לי בתוקף :"לא מתאים לי!"
שואלת:"מדוע אינך רוצה חשיפה כזו גדולה?"
אנטוניו משיב לי:"תראי אצטרך להיות און ליין,מול המחשב כל היום וכל הלילה."
"איך אוכל להיות חקלאי?"
"וחוץ מזה ,כל מי שדיברתי איתו,יעץ לי שהכי טוב לעבוד על בסיס אישי...."
אני שוב מקשה,"ואולי בכל זאת?!"
"דניאלה,כל האני מאמין שלי הוא עבודה על קשרים אישיים,כמו איתך,את צריכה משהו,מחפשת מישהו לטיולים שלך,אנחנו מדברים בסקייפ,באימייל,או דרך הפייסבוק..
לא דרך מחשב שלא מכיר אותך ואותי."
לאחר עוד כוסית יין,וכוס קפה ועוגה ,אני אומרת לו:"אבל הכול בנוי היום על אינטרנט,על הזמנה מהירה תוך שתי דקות..."
"למה אתה הולך נגד הקידמה?"הוא עקשן יותר ממני,ואני רואה בכך אתגר לשכנע אותו.
מהנושא הכבד הזה עברנו לנושא הטרור בישראל ובעולם.הוא קתולי כמו הוריו,ושניהם הוא ואימו,צידדו בנו,הארץ הקטנה והחצופה.הם חשו אמפתיה על הכאב ,שאנו עוברים.
נהיה מאוחר,נפרדנו ב- "באונה נוטה,(בלילה טוב),והלכתי לווילה לישון בה,(כל הווילה הגדולה ,השוממת מאדם,ואני בה.),לא בלי שאנטוניו ילווה אותי,מסתכל עליי,עד שנכנסתי בפתח הדלת.
בבוקר שותה קפה בבית היפה של מארחי.פיג'י דוחפת לי לשולחן,שני קרואסונים עטופים יפה,
ממולאים שוקולד."קחי "היא אומרת לי,"לדרך,צפויה לך דרך ארוכה."נרגשת מהמחווה ומליבה
הטוב,אני מודה לה ושמה אותם בתיק.
בנסיעה הארוכה לתחנת הדלק ,שומעת מוסיקה איטלקית, צוקרו במיטבו,מהרהרת,על הנוף היפה,מתרכזת בשלטי הדרך,בהוראות הגברת מהג'יפיאס.
אני מגיעה בזמן להפתעתי הרבה...נפגשת עם אליזה .בדרך היא מדריכה אותי לבקשתי,איך למלא דלק.אחר כך אני עוקבת אחריה ברכבי במסלול מסתורי לבית שבו נבקר.
בית יפהפה באמצע היער עם בריכה.
אני חושבת לעצמי כמה הייתי רוצה להישאר פה לשבוע...איזה מקום יפה...
שומעת את שיחתן באיטלקית על ניהול הבית וכו...אליזה מעשנת כמו קטר...
ממשיכות לווילה יפהפייה המשקיפה על נוף קסום.גינה נהדרת,בריכה ,באר מדשאה גדולה ושלווה,שלא מן העולם הזה...
הבעלים –זוג חביב מבוגר,שאני מחבבת מיד.שם הבית MECCA ,הייתי מוכנה לעלות לשם לרגל לתמיד.
מקום נוסף שביקרנו-אחוזה יפהפייה ביישוב על הגבעה.המקום הכי יפה שביקרנו בו עד כה.
הגברת בעלת הבית,שפותחת לנו את הדלת נהגה בטיסה לפנינו במרצדס..
בביתה,שאליו נכנסנו לכמה דקות,לשתות מים,היו תמונות מהרצפה ועד לתקרה..ממש מוזיאון בזעיר אנפין.
בתי הנופש וישנם שם למכביר,מעוצבים ברוב טעם,בצבעים שונים:ירוק,כתום,צהוב,עם ריהוט אותנטי.
ממש עושה לי חשק להישאר שם.גינה נהדרת בין הוילות,שנראית יותר כמו פארק גדול ובו פסלי שיש,וכאילו לא די בכך,גם פינת חי יש שם,ויקב,ומה לא?
הגברת המרשימה מעניקה לנו כרטיסי ביקור,בייחוד לי ,כי אני מגיעה מארץ רחוקה,ונפרדת מאיתנו בחיוך ובלחיצת יד חמה.
לא יאומן,כמה פנינים יש בארץ אחת...אבל בלי סוף...
פרידה:
הנסיעה הארוכה לקיאנטי ,מדרך ויה קאסיה ,מריה מבטיחה לי,שיהיה בסדר,שאסע ישר ישר ,
ישר,עד סיינה, ואז לכיוון פירנצה.
הכול היה בסדר,להפתעתי,וממש הרגשתי כמו איטלקייה אמיתית בדרכים.עצרתי לי לשתות משהו ,
כן..ממש כמו שהרומאים נסעו פעם...
בערב ,סביב השולחן העגול,אני מביאה יין+פיצ'י-פאסטה בצורת שרוכי נעליים,זו פסטה ,שהולכת מעולה,עם רוטב חריף אדום כמנהג הטוסקנים,באזור דרום טוסקנה.
אני מביאה את המתנות ונשלחת להתקלח."בואי בעוד כחצי שעה .."הם מורים לי,עד אז האוכל יהיה מוכן.
ערב שבת ,אני מתקלחת,מתבשמת מתלבשת יפה לכבוד הערב האחרון שלי באחוזה.
היין המשובח שהבאתי מאמש והפיצ'י ,נכנסים לארוחה.
אני נהנית מהפאסטה עם הרוטב החריף,שפיג'י הכינה במיומנות .המרק הטוסקני הטיפוסי עם החומוס והירקות,טעים להפליא...
מצב רוחי מעולה,אבל בזווית העין והלב ליבי נחמץ.
אני עצובה להיפרד מהאנשים הנפלאים האלה,שהפכו להיות עבורי למשפחה פתאום.
הארוחה הנפלאה מסתיימת לאחר חצות בצחוקים רבים,מבושמת קלות מהיין,מצויידת במפות מצוירות מעשה ידיה של פיג'י ,על כל הדרך לפירנצה,למשרדי "הרץ".
הולכת לי לישון .בבוקר יום נעים וקליל.אנו שותים קפה ביחד,לא לפני עשר ,כי כולם עייפים מדי,ביום ראשון.
הולכת לסיים לארוז.
אנטוניו ממתין לי בחוץ,שאסמן לו להוריד את המזוודה לאוטו,מהקומה השנייה.אני מתחבקת עם אנטוניו ועם פיג'י.שניהם ממתינים ומתבוננים בי,נכנסת לאוטו לאיטי.
האוטו לא מניע...לאחר ניסיונות רבים נואשים,אני יוצאת מזיעה מהאוטו ושואלת:"האם אפשר להישאר?"
אנטוניו שואל אותי:"עד מתי?"
אני עונה לו מבלי להתבלבל:"לתמיד"!
© מיכל פירני

 תגובות

 נושא   כינוי   תאריך ושעה 
27. Never would have thu Reem 12/15/2015 10:57:36 PM
26. Good to see real exp Sourav 12/12/2015 3:00:55 AM
25. I'm not easily imres Aya 10/12/2015 3:14:45 AM
24. קיאנטי משה 9/1/2015 9:58:42 AM
23. אווירה וקסם איטלקי אירית שושני 1/25/2015 9:02:38 PM
22. סיפור מקסים א. 1/25/2015 8:41:45 PM
21. הדרך אל הקייאנטי אמיר 1/25/2015 2:04:34 PM
20. הדרך אל הקינאטי חנה 12/31/2014 7:13:26 PM
19. טליה אפשטיין 12/31/2014 11:30:30 AM
18. תגובותיכם לסיפור מיכל פירני 12/30/2014 11:13:43 PM
17. הדרך אל הקיאנטי - מיכל פירני עתליה 12/29/2014 12:08:24 PM
16. סיפור יפה מעורר השראה אריאלה ארדיטי 12/28/2014 8:17:35 PM
15. הדרך אל הקיאנטי לילך גליל 12/25/2014 6:16:04 PM
14. אהבתי, מזכיר לי את הטיול המשפחתי האחרון לטוסקנה רונית ביטון 12/25/2014 6:09:58 PM
13. הדרך אל הקיניאטי,מיכל פריאני ורד 12/25/2014 12:05:12 AM
12. הדרך אל הקיאנטי קרן 12/24/2014 10:24:03 PM
11. הדרך אל הקיאנטי סיגל 12/24/2014 5:08:21 PM
10. Beautiful ans so very real Eli 12/23/2014 4:45:48 PM
9. תרגום מאלף של תחושות למילים דניאל 12/23/2014 11:58:22 AM
8. מעורר חושים בלה 12/23/2014 11:38:28 AM
7. מלכה 12/23/2014 10:00:16 AM
6. יודא 12/23/2014 6:33:44 AM
5. זאת הדרך האיטלקית להתחבר לאנשים חתמיד טומי 12/23/2014 1:54:46 AM
4. מעלה חיוך של עונג רות 12/22/2014 5:00:10 PM
3. מקסים. עושה חשק לנסוע לאיטליה איריס אליה כהן 12/15/2014 10:52:29 PM
2. מקסים גליה 12/15/2014 1:15:13 PM
1. יישר כוח א. 12/14/2014 9:59:53 PM
אודותינו שאלות ותשובות פורום
צייד ספרים דרוג ספרים שירה
כתבי עת איך לפרסם? חיפוש יצירות
שלום אורח
שם משתמש
סיסמא
שכחת סיסמא? לחץ כאן
משתמש חדש? לחץ כאן
© כל הזכויות שמורות לכתב ווב הוצאה לאור בע"מ נבנה על ידי EKDESIGN ע"י ekdesign