פרטי היצירה

סוג היצירה תחום תחום משנה
שם ההוצאה שפה
סוג מהדורה טקסט חופשי   

וידאו

אודיו

גרסה מלאה לקריאה /הורדה

גרסה חלקית לקריאה /הורדה

ספר מודפס
דירוג מערכת: 
ריו דה ז'נרו

דירוג הגולשים
מדהים!
אהבתי
מעניין
לא אהבתי


מדהים!
%17
אהבתי
%0
מעניין
%17
לא אהבתי
%67
שם:  ריו דה ז'נרו
מחבר:  תחרות כתב 2014 בנושא: סיפורי מסע

תאור:

מאת: קרני שגב

היא עומדת בפתח המלון ומשוחחת עם הבל בוי. על רגליה מתוח טייץ צבעוני בגוונים פסיכודליים, שנבלע במגפיים גבוהים עד הברך. שיערה שחור, פניה שזופות.
בחוץ 36 מעלות, אבל היא חייה את המחר, היא יודעת שירד גשם, היא לא צריכה שום חזאי, המחר זורם אצלה בגוף, נשפך לתוך המגפיים הצהובים, ונכנס משם למחזור הדם. היא כבר מכוסה במים הצוננים שיגיעו, אנחנו נמצאים עדיין באתמול הרותח .
המיניבוס עם המדריכה יוצא לדרך . בתוכו: שני צעירים מערב הסעודית, שלושה מניוזילנד , ארבעה מאנגליה ואחד אלוהינו.
גשם טרופי, צמחיה טרופית הכל פה טרופי, גם הפירות בארוחת הבוקר.
בחוץ 20 + מעלות , במיניבוס 20-.
הנהג החליט להקפיא אותנו למוות את הכסף עבור הנסיעה הוא כבר קבל.
לא עוזרות המחאות. "זה על המינימום" אומרת המדריכה, והשיניים במינימום הזה נוקשות מקור.
מגיעים לפטרופוליס. עיר מקסימה בראש ההר, ובתוכה ארמון הקיץ של המלך פדרו. לכל המלכים שם קוראים פדרו, גם העיר קרויה על שמם , פדרופוליס.
הניו זילנדי, גבר צעיר בנוי לתלפיות, רחב כתפיים, מטר תשעים, מבנה אתלטי, נראה כאילו יצא דקה לפני כן ממכון כושר. הוא מוציא מפת שולחן, ובין נוף לנוף יושב ורוקם . המחט מרקדת בתוך חישוק העץ העגול ובין רדיוס לקוטר קמים לתחיה ספלי תה עדינים, רקיקים אווריריים, וכולם נשזרים בחוט הצבעוני המפטרל בין היד השרירית להרים החובשים כיפות סרוגות של ערפל לבן.
האנגלי נצמד למדריכה, הוא צריך אותה בתור צלמת. הוא לא יכול להניח לנוף בלי שדמותו המוזרה תסתיר את הסביבה. הוא מחייך. בכל צילום מופיע חיוך מלא שיניים, כל שן צומחת בכיוון אחר, וכך התמונות שלו מלאות שיניים שהלכו לאיבוד, ואיזה עלה או גג של בית שהצליחו להשתרבב בין הלסת התחתונה לעליונה .
השמש הטרופית חוזרת. המדריכה מסבירה באנגלית פורטוגזית שכל החוף מלא ישבנים בחוטיני בגילאים מ 0 עד 90. הישראלי חייב לוודא.
מצוייד במצלמה ומשקפת הוא הולך לצוד ישבנים. הוא מצליח ללכוד ישבן אחד , וחוזר מרוצה. במונית למלון הוא מנסה לדובב את הנהג:
"איפה מרקנתילו?"
"כי?" (מה) שואל הנהג
"נו מרכנתוזו"
"כי?"
הישראלי לא מתייאש ועובר לשפה הבינלאומית של הגברים , שפת הכדורגל.
"מאראקנה?" (האיצטדיון המפורסם של ריו) "פוטבול? פלה?"
פניו של הנהג מתבהרות. "סי, סי" פלמנגו" (שם של קבוצת כדורגל מקומית)
"פלמנגו? שו הדא פלמינגו, גול? פוטבול? מאראקנה?"
הישראלית מפזמת מאחור: מרק קנה, קנה מרק, קנה או לא קנה.
הצעירה היפה מגיעה למלון עם בתה בת החמש ובעלה. ההתמחות שלה היא קניות.
"איפה היית אתמול? "
"בקניון הגדול".
"ומחר?"
" בקניון הקטן"
"ובין לבין?
" בחנויות."
ליל הקרנבל. יורד גשם. הקהל מריע. כולם יודעים את השירים בעלפה. הצעירים מפזזים במרץ. הקניונית מרכיבה את ביתה על הכתפיים ורוקדת סמבה בנוסח הורה . השעה 2 בלילה.
"את ראית בחייך ילדה בת 5 ערנית בשעות כאלה? אין דבר בזה"
מתפעלת האם מהבת הקטנה.
"אין דבר כזה" רוצה עכשיו סיור חנויות.
"אבל הכל סגור " מסבירה האם. "אין דבר כזה" לא מכירה את המילה "לא". היא מפעילה סירנה. 3 בלילה מתחילים לחפש חנות פתוחה. מוצאים חנות מזכרות שמוכרת תיקים.
"רוצה תיק גדול"
" כבר יש לך 5. הסכמנו על תיק קטן".
"לא, אומרת "אין דבר כזה", רוצה גדול"
"לא, אומרת הקניונית, סיכמנו על קטן" . הסירנה מופעלת. 50 דציבלים לפחות. חלון אחד מתנפץ לרסיסים. שני שוטרים צצים בשטח.
"אני אגיד לאבא , הוא יקנה" האבא קונה. הילדה יוצאת מהחנות ביד אחת תיק גדול, בשנייה קטן. 1:0 לטובתה. האב והאם מפסיקים לדבר.
יום ראשון אחרי הקרנבל. הקניונית ואין דבר כזה הולכות לשוטט בחנויות. הילדה חוזרת עם התיק ה100 האם עם החולצה ה200 , מאחוריהן ניגרר סנצ'ו פנשה, ישראלי כבן 50 עם פנים עגולות וכרס גדולה שהובא במשלוח מיוחד מישראל לשמש כבייבי סיטר ל"אין דבר כזה". הוא סוחב מזוודה חדשה בגודל של מקרר עם שתי דלתות ומקפיא, המאחסן בתוכו את כל הקניות.
האם והילדה מרוצות.
הישראלי חוזר מהים עם מצלמה מלאה בישבנים עם חוטיני. הישראלי מרוצה.
האם והאב חוזרים לדבר.
וברחובות .דוגמניות חיוורות פנים, אנורקסיות עם שיער בלונדיני ארוך, מציעות מעל כרזות פרסומת, מוצרי קוסמטיקה לברזילאיות שחומות עור ושיער, בעלות גוף מלא. המוצרים נשפכים מהמדפים ישר לתוך ידיהן הלהוטות של הנשים. הן ממשיכות בדרכן עגלגלות, שחומות, כשבידיהן קופסאות המבטיחות עתיד בהיר ורזה יותר.
בחנויות אין קפה ברזילאי. הכל רק בפרסומות בישראל, בריו לא מצאנו קפה , קנינו קופסאות קפוצ'ינו עם הוראות הפעלה בספרדית. אנחנו בחיפושים אחרי מתרגם.
אישה כבת 60 + בשורטס, גופיה וכובע מצחייה ניגשת אלינו .
You speak English?" "
"Yes" .
"אה , אז גם אתם מישראל. אף אחד בארץ הזאת לא יודע אנגלית, אין עם מי לדבר. הקבוצה שלי מהטיול המאורגן נעלמה. בטח בחוף הים או בקניות. אני מחפשת את המוזיאון לאומנות. מתי נפתח? "
"ב12:00 "
"אז למה לא פותחים? כבר 11:30 ".
"פותחים ב12:00 . באיגווסו הייתם?"
"לא יודעת, 3 שבועות מסובבים אותנו בכל ברזיל. לא זוכרת כלום. בלבלו אותי לגמרי. צריכה להסתכל בתמונות, צילמתי המון תמונות. איגווסו, מה זה?"
"המפלים הגדולים האלה, עם המים"
"אה, אלה... יפה , יפה, בטח צילמתי גם אותם, צריכה להסתכל כדי להיות בטוחה שהייתי שם. "
"ואיך בתי המלון?"
"כל בוקר אותו דבר נקניקים וגבינות . נמאס לי מזה, אוכלת רק פירות טרופיים
למה לא פותחים? כבר 10 ל- 12" .
עוזבים את התיירת המיואשת והולכים לאכול עם זוג הצעירים , שהשאירו את הבת עם סנשו פאנשה.
האישה הצעירה חותכת לפיסות קטנות את הסטייק המדמם שבצלחת. "אני אוכלת רק רייר. אמרו לי שאם אני רוצה עוד ילד אני צריכה לאכול רק בשר אדום נא."
"תשמע, אומר בעלה לישראלי, מה שחשוב כרגע זה לשדרג את העסק. תשקיע 10 מליון דולר ותראה איך נהפוך אותו למותג עולמי.
נעלה מדרגה אחר מדרגה, ובכל שלב נוסף העסק יכפיל את עצמו, ואז, לפי שיטת המכפילים יתחילו הפרוייקטים לזרום בקצב . תוך שנה נרוויח 5 מיליון דולר, מילה שלי"
"יופי, חושבת הישראלית, אחרי שני בקבוקי יין הוא מדבר על מדרגות ומכפילים. מעניין מה הוא יגיד אחרי הבקבוק השלישי".
הצעירה מכניסה נתח מדמם נוסף לפיה." הילדה עולה השנה לכיתה א' , זה לא טוב שאין לה עוד אח או אחות, נכון? אני הייתי ילדה יחידה ובקושי גמרתי תיכון. "
הצעיר מחסל את בקבוק היין השלישי וממשיך לדבר על סולמות ומנופים.
"אין ספק, מהרהרת הישראלית, בדיבורים הוא כבר בנה מגדל בן 2,000 קומות, עוד מעט יגיע לאלוהים"
המסעדה הומה, בעיקר תיירים. סוף סוף מגיע לשולחן הסלט שהזמינה.
היא מסתכלת בעלי החסה המכוסים בדייסת אורז מימי , שעליו מתנוססת ערימת טונה בעלת צבע בלתי מזוהה.
"מה זה? נראה שהחסה מלפני שנתיים, האורז מהעונה שעברה, ולטונה יש ריח מוזר . במקום להשליך את הזבל לפח, הוחלט לזרוק אותו על הצלחת, ולהגיש לי. אנטישמים!!
הטלפון של הישראלי מצלצל, הוא מסתיר את פיו בידו ולוחש: "היי אני עסוק כרגע. ישיבה עסקית. תתפלאי גם בשעה 10 בלילה יש . לא נסעתי לבלות, אני עובד. את שומעת את אשתי ברקע?, מה פתאום, אמרתי לך ישיבה עסקית.
מה את רוצה שאקנה לך? שרשרת יהלומים , זוג עגילי פנינה , שעון זהב , ו.. לא שומע כלום, אין קליטה בחדר הישיבות הזה. חייב לסיים. ביי."
על ראשו של הבעל נוחתת ערמה של גרגירי אורז , טונה בריח לא מזוהה, ועלי חסה מסמורטטים.
"שמעתי הכל" אומרת הישראלית בזעם, ועוזבת את המקום.
למחרת, קונה הישראלי לאשתו שרשרת יהלומים, עגילי פנינה ושעון זהב.

טסים לאיגווסו.
עשרות מפלים שונים בגודלם מלווים את ההולכים בדרכם למפל הגדול מכולם "גרון השטן" . מיליוני רסיסים קטנים של מים ,שנהמתם שוברת את כל הקולות הרועדים של הצופים, ניתזים על גופות יפנים, ישראלים, רוסים , סינים, אמריקאים .
המריבה נשכחת.
צעירים ומבוגרים, נשים וגברים כולם אחוזי אחוות עולם מביטים משתאים בשלהבות המים שמוציא השטן מגרונו.




 תגובות

 נושא   כינוי   תאריך ושעה 
3. This info is the cat Max 12/15/2015 10:53:17 PM
2. That's a shrewd answ Tim 12/12/2015 2:56:37 AM
1. Me dull. You smart. Akash 9/12/2015 7:51:03 PM
אודותינו שאלות ותשובות פורום
צייד ספרים דרוג ספרים שירה
כתבי עת איך לפרסם? חיפוש יצירות
שלום אורח
שם משתמש
סיסמא
שכחת סיסמא? לחץ כאן
משתמש חדש? לחץ כאן
© כל הזכויות שמורות לכתב ווב הוצאה לאור בע"מ נבנה על ידי EKDESIGN ע"י ekdesign