פרטי היצירה

סוג היצירה תחום תחום משנה
שם ההוצאה שפה
סוג מהדורה טקסט חופשי   

וידאו

אודיו

גרסה מלאה לקריאה /הורדה

גרסה חלקית לקריאה /הורדה

ספר מודפס
דירוג מערכת: 
יונתי בסתר המדרגה

דירוג הגולשים
מדהים!
אהבתי
מעניין
לא אהבתי


מדהים!
%13
אהבתי
%6
מעניין
%16
לא אהבתי
%64
שם:  יונתי בסתר המדרגה
מחבר:  תחרות כתב 2013 בנושא: חיים בשוליים

תאור:

מאת: אהרון בן דוד ד'ר

יַעְקוּבּ בִּן סֲעִידּ, תושב אחד הכפרים בצפון. אנחנו נקרא לו בשם העברי, יעקב. יעקב הוא איש תם, שמלאכתו רצען, מתפרנס ממלאכת הרצענות, מלאכה שהיה עושה בה למוסלמים שבכפרו ושבכפרי הסביבה, ולפי הזמנה שהיה מוזמן. יעקב הוא יהודי פשוט הלומד תורה לפי כוחו, והיה מתענג בעיקר מקריאה בספר הזוהר, והיה נהנה לשמוע מוצא פיהם של תלמידי חכמים בדברם על הזוהר ומביאים בפני שומעיהם מתוכנם. הוא אהב בעיקר את המעשים המובאים בספר הזוהר, שהמיסטיקה יסודם, והיה מדמה לעצמו כי כל מעשה שהיה שומע הינו מציאותי, והלא הבורא כל יכול.
באחד הימים, בערב שבת קודש, הגיע כמנהגו לבית הכנסת ופתח את הסידור כדי לקרוא כמנהגו את שיר השירים בערגה. והיכן נפתח הסידור ואיזה פסוק צדו עיניו באותו יום. הוא פתח בפרק ב פסוק יד ופיו החל למלמל את הפסוק "יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה, הראיני את מראיך, השמיעיני את קולך, כי קולך ערב ומראיך נאוה". הוא הניח לעניין זה, ופתח בתחילת שיר השירים, והחל לומר את הפתיחה ואת הפסוקים. הוא קורא כמנהגו, אבל ראשו היה נתון לאותו פסוק, שעיניו צדו בפתחו את הסידור "יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה, הראיני את מראיך, השמיעיני את קולך, כי קולך ערב ומראיך נאוה". ומשהגיע לפסוק זה במהלך קריאתו החל לאמרו במנגינה אטית ובניסיון להבינו.
יעקב אמר לעצמו, אכן דבר מוזר הוא. הוא המשיך לקרוא את שיר השירים עד תומו, אמר את החתימה, ועד שפתחו הציבור ב"לכו נרננה" היה כולו מהורהר. על מה הרהר יעקב. על שני דברים הרהר. על כך שעיניו צדו פסוק זה, ועל כך שאין מחשבותיו מניחות לו. הוא אמר בלבו יש כאן משהו שראוי לדבר בו.
מה עשה יעקב. ראשית חשב לעצמו ביאור המלים שבפסוק זה. יש כאן יונה שיש לו קשר אתה, שהרי כתוב "יונתי", היונה שלי. והיכן מצויה יונה זו, בחגוי הסלע. ומה הם החֲגָוִים הללו. חגוי הסלע הם נקיקים המצויים באותו סלע שאליו באה היונה. היונה נמצאת שם לעתים קרובות. ומה עושה היונה בנקיקים. את זאת לא הבין יעקב. ומהו סתר המדרגה. היונה לפעמים מסתתרת במדרגה של הסלע. ולמה מסתתרת היא, את זאת לא הבין יעקב. הראיני את מראיך קרא יעקב, כדי להכירה וליהנות מצורתה. השמיעיני את קולך, חפץ היה יעקב לשמוע את קולה וליהנות ממנו.
יעקב החליט לילך אל הסלעים כדי לחפש את היונה, לראותה ולשמוע את קולה. באחד הימים, בדרכו אל אחד הכפרים השכנים, לעשות מלאכה למוסלמי אחד שהזמינו, עבר ליד סלע אחד מתנשא. הוא עצר ליד הסלע, ואמר להיכנס בחגוי הסלע ולירד לסתר המדרגה, ואולי ימצא את היונה הזאת המעסיקה את מחשבותיו. הוא יורד לו בזהירות, והחל לדמיין את צורתה של היונה, שאפשר וימצאנה. הוא נזכר בפסוק בתהלים שהיה שגור בפיו, והחל לאמרו בנגינה בלחש. ומה הפסוק שעלה בדעתו. הפסוק הזה עלה בדעתו. "כנפי יונה נחפה בכסף, ואברותיה בירקרק חרוץ". הוא אמר בלבו, אפשר שכנפי היונה הזאת יהיו נאים כאילו הם מחופים בכסף, ואברותיה, שהם הכנפיים, ידמו לזהב משובח, הנוטה מעט לגוון הירוק. הוא יורד לו ומדמה את היונה, ונהנה הנאה מרובה.
הימצא יעקב שם יונה, והאם תדמה לזו שתיאר לעצמו. אמר בלבו שיעמוד ליד אחד הנקיקים, ויתבונן לכל הכיוונים ואולי יראנה, ואף יעשה אוזנו כאפרכסת אולי ישמע את קולה. הוא לא ראה כל יונה, ולא שמע כל קול. אבל יעקב אמר שירד לסתר המדרגה, ושם ימתין. הוא ירד והמתין, ואין יונה ואין קול. מאוכזב נשא רגליו, והחל לעלות מסתר המדרגה ומחגוי הסלע, כדי להמשיך לאותו כפר שאליו נשא את רגליו.
הגיע לאותו כפר, נתקבל בסבר פנים יפות על ידי אשתו של המוסלמי, נתכבד בכוס קפה ובחופן צימוקים, והחל לעשות במלאכה. הוא עובד, אבל ראשו ורובו נתון ביונה. משסיים את מלאכתו שב לביתו. בדרכו הגיע לאותו סלע ואמר שיעצור קמעא, שמא ישמע קול או יראה יונה. הוא ישב ליד הסלע, והנה שומע קול ערב הבוקע מתוך הסלע. אמר בלבו, זאת בודאי היונה. הוא החליט לירד לסתר המדרגה, ושם מצא את היונה. והיונה היתה צחורה וקצוי כנפיה ככסף וכזהב, וכפי שדמיין לעצמו. הוא עמד מן הצד, התבונן ביונה ולא אמר דבר. והיונה מתבוננת בו, והיא לא נעה ולא זעה. המתין שם מעט, התבונן בה שוב ושוב, ועלה לו כדי להמשיך לביתו.
יעקב מהלך ומהרהר, מהלך ונהנה, מהלך ונדהם על אשר קרהו. הוא אמר לעצמו, בודאי יש כאן משהו מיוחד. לא לחינם קרו לו כדברים האלה. אבל מה יש כאן. עודנו מהלך ומהרהר, והנה היונה, שעלתה מסתר המדרגה, מדדה אחריו. הוא הביט לאחור וראה אותה, ותמה תמיהה עצומה. אמר בלבו, אין זו יונה סתם. אם היא באה אחרי, אות הוא כי היא יונתי. עצר קמעא, והיונה הקדימתהו, והיתה מקפצת לה, פעמים מדדה לה ופעמים עפה לה קמעא. היונה הגיעה לאילן אחד וישבה תחתיו. משהגיע יעקב לאילן, אף הוא ישב תחתיו מתבונן ביונה.
הוא מתבונן בה והיא מתבוננת בו. הוא יושב אלם, והיונה יושבת דוממת. פתח יעקב את פיו והחל מנגן את הפסוק בשיר השירים בקול נעימה דקה. הוא מנגן "יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה, הראיני את מראיך, השמיעיני את קולך, כי קולך ערב ומראיך נאוה", והיונה כמו מאזינה. משפסק לשיר, החלה היונה להשמיע קולות נעימים. היא משמיעה קולות נעימים והוא מאזין ונהנה. כעבור רגעים אחדים, ראה יעקב את היונה מוציאה מפיה דבר מבריק ומניחה אותו על הארץ תחת האילן, ואז פרשה כנפיה ועפה לה ונעלמה מעיניו.
יעקב קרב אל אותו דבר מבריק, ויאחז בו, והנה כאבן ספיר קטנה בידו, ויקחנה וילך לדרכו. תמיהות ופליאות מילאו אותו, ולא ידע לפרש את הדברים. אמר יעקב בלבו, אין ספק שהיונה השאירה לי את המתנה הזאת. לפיכך הלך אל הצורף שכנו, וביקש ממנו שיעשה לו חותם, וישים את אבן הספיר בתוכה. והצורף עשה מלאכתו במהירות, ויעקב החל לענוד את הטבעת אשר בה אבן הספיר. ומנהג עשה לו יעקב, להתבונן בטבעת ולהיזכר באשר קרהו. הוא קיוה כי עוד ימצא את היונה, שהחלה לתפוס מקום בלבו ובתודעתו.
יעקב היה ישן עם החותם, ולא היה מוציאו מידו אלא לצורך נטילת ידיים. עברו שבועיים, ויעקב אמר בלבו, כי חפץ הוא לילך אל הסלע, ואפשר וימצאנה. הוא בדרך אל הסלע, הרים אצבעו אשר בה החותם, והחל לשפשף את אבן הספיר. באותה שעה ראה מול עיניו את היונה הצחורה עפה לכיוונו. היא אך הגיעה סמוך אליו, ותרד על הארץ ותשמיע קולות ערבים. ויעקב ידע כי אומרת היא לו משהו, אך הוא לא הבין את שפתה, ועמד מולה מתבונן בה, וכמו רצון עז אומר לו לתפסה. אך הוא התאפק, ולא קרב אליו. הוא המשיך להתבונן בה, עד שפרשה כנפיה ועפה לה.
ויעקב הלך לדרכו, ויפגע בסלע ההוא, וירד לסתר המדרגה, ויראה את היונה יושבת לה בדומיה. הוא התבונן בה מעט, ועלה מתחתית הסלע, והמשיך בדרכו אל הכפר המוסלמי השכן לעשות מלאכתו. בתום יום העבודה שב לביתו, ולפני שיגיע אל הסלע אמר את הפסוק בנגינה עריבה "יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה, הראיני את מראיך, השמיעיני את קולך, כי קולך ערב ומראיך נאוה". הוא אך סיים את הפסוק, שפשף את אבן הספיר, והנה היונה הצחורה עולה לה מסתר המדרגה, ועומדת סמוך אליו. הוא רצה לתפסה, אך שוב התאפק, ולא עשה דבר. ושוב פרשה כנפיה ונעלמה מעיניו.
כשבועיים לאחר מכן חש יעקב בלבו. וכיון שרופאים העשויים מבשר ודם לא היו, פנה אל הרופא הגדול "רופא חולי כל בשר ומפליא לעשות", וביקש ממנו רפואה. הוא שכב כשבוע ימים, וחש הוא שמצבו הולך ורע. הוא יצא אל פתח ביתו כחום היום, נזכר ביונה הצחורה, שפשף באבן הספיר, והנה היא מופיעה לפניו, ונעמדת בסמוך לו. הוא יושב דומם, והיא החלה להשמיע קולות ערבים, והחלה לדדות, וכל פעם מפנה מבטה אליו, כאומרת לו לבוא אחריו.
יעקב שנרמז, קם והחל להלך אחריה. הוא מהלך ושר "יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה, הראיני את מראיך, השמיעיני את קולך, כי קולך ערב ומראיך נאוה", וכל פעם שהיה מסיים את הפסוק, היתה היא משמיעה קולות ערבים. היונה המשיכה בדידוי שלה, מתאימה עצמה ליכולתו של יעקב, עד שהגיעה לבית החיים, והלכה ועמדה על קבר אחד. ויעקב מהלך אחריה, ונעמד אף הוא ליד אותו קבר. והיה קבור שם צדיק גדול וידוע. היונה עפה לה, והוא אמר שבודאי היונה הביאתהו לכאן למטרה חשובה. ומה חשוב יותר מן הבריאות. באותה שעה פתח יעקב את סגור לבו, והחל פונה אל הצדיק ומבקש ממנו שיבקש עליו בפני בורא עולם, ובזכותו של הצדיק ישמע הבורא וירפאהו.
לאחר סיום תפילתו חש הוא הקלה מסוימת. אז נשאו אותו רגליו והביאוהו אל ביתו. הוא שכב בביתו ימים אחדים, והנה חש הוא עצמו בריא וחזק. הוא היה בטוח כי היונה הביאתהו לצדיק, והצדיק שמע את בקשתו והביאה לפני הבורא, והבורא יתברך שמע תפילתו ונרפא.
אמר יעקב בלבו, עכשיו שביקשתי על עצמי ונעניתי, איעזר ביונה למצוא מזור לכלתי, אשת בני. ומה היה עם כלתו. היא נישאה לבנו, וכבר עברו שמונה שנים ולא נפקדה. וכיון שאין רופאים, ואין מי שירפא אותה, אמר לקרוא ליונה שנענתה עד היום לקול קריאותיו. הוא שפשף את אבן הספיר שבחותמו, והנה היונה מופיעה ועומדת מולו. הוא שר את הפסוק "יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה, הראיני את מראיך, השמיעיני את קולך, כי קולך ערב ומראיך נאוה", והיונה ענתה לו בקול ערב ונעים.
יעקב שם לבו לכך שהיונה החלה לדדות, וכמו קוראת לו לבוא אחריה. והיונה הביאתהו לבית החיים, ונחה על מצבתו של אותו צדיק. אף יעקב עשה כמעשה הראשון. לאחר שעפה היונה, פנה אל הצדיק, והפעם ביקש על כלתו. פנייתו נעשתה בהתרגשות, ודמעה ניגרה מעיניו. ואם שערי תפילה ננעלו, שערי דמעה לא ננעלו. ואמרו, שלא חלפו ימים אחדים, והנה כלתו מבשרת שחשה היא בסימנים של הריון. ובהגיע היום ילדה בן זכר, יפה וטוב רואי. ואחריו ילדה בנים ובנות. ויעקב ידע, כי תפילתו של אותו צדיק היא שהביאה לכך.
השנים חלפו על יעקב והראו את סימניהן. וסימן מצער אחד בא עליו. אשתו אשר אהבה הלכה לעולמה בפתאומיות. ויבך יעקב על אשתו ויספוד לה, ויביאה לקבר ישראל. והוא נשאר אחריה בודד, ואין מי שיארח לו לחברה. אין האשה מתה אלא לבעלה. והוא ידע גם ידע שאסור לו ליפול בידי יצר הרע האורב לו להחטיאו. והוא סבר בלבו, כי יש לישא אשה תחת אשתו, אף כי ידע את הסכנות הטמונות בדבר, וכי אשה שנייה הינה לפי מעשיו. ויעקב חשב מחשבות, ויאמר לישא אשה אלמנה או גרושה, כי ידע שאל לו לזקן לישא צעירה.
אמר בלבו, אפשר והיונה תסייעני. מה עשה. כהרגלו, שפשף באבן היקרה שבחותמו, והחל לשיר את הפסוק שמזמן לא שר "יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה, הראיני את מראיך, השמיעיני את קולך, כי קולך ערב ומראיך נאוה". באותה שעה הופיעה היונה ותעמוד מולו. הוא סיים לומר את הפסוק, והיא השמיעה קולה, בשלושה לחנים, וכל קול שונה מחברו. וכמו ידעה מה בלבו, החלה היונה הצחורה לדדות לה. היא מדדה, והוא מהלך אחריה. הגיעה לבית אחד, עלתה על החומה המקיפה אותו, והשמיעה קול אחד. זה היה קול מאיים. אז ידע יעקב, כי האשה הגרושה אשר בו, לא לו היא. לא באשה זו חלק יעקב. ירדה היונה והמשיכה בדידויה עד שהגיעה לבית אחד, ותעמוד לידו, ותשמיע קול שאינו נעים במיוחד. ושם התגוררה אלמנה אחת. ויאמר יעקב, לא בזאת נחלת יעקב.
והיונה שוב החלה לדדות עד הגיעה לבית אחד. ותעמוד על הפתח, ותחל לשיר בקול נעים וערב. והוא ידע, כי בבית זה מתגוררת אשה אלמנה כשהיא בגפה. אמר יעקב, את זו בחר ה' לי. והיונה פרשה כנפיה ועפה לה. אמר יעקב, אשובה לי לביתי, ואכין עצמי למיפגש עמה. ואולם לבו הכהו, על כי איבד את אשתו אשר אהבה ונאלץ לחפש לו אשה תחתיה. ואולם הוא התנחם בבנה הדומה לה, בכלתו ובנכדיו. ויהי ממחרת, וישא יעקב רגליו, וילך אל בית האלמנה. וימצאנה בביתו, וידבר על לבה, ותהי לו לאשה ויאהבה, ויחיו יחדיו בשלוה.
ויהי כי ארכו להם הימים, ויקרבו ימי יעקב למות. ויקרא לבנו ויצוהו, כמנהג יהודים יראים ושלמים. ויחַזק את ידיו לילך בדרכי אבותיו, וכן לשמור על אשתו השנייה לבל יחסר לה דבר. כן ציוהו לשמור על אשתו אם ילדיו, ולהדריך את ילדיו בדרכי התורה והיראה. ועוד ציוהו כי יקבור אותו אצל אשתו אם בנו, וכי ישתדל לפקוד את הציון של אמו ושלו, בכל פעם שיוכל. ועוד אמר לו, כי מדי פעם יתן צדקה לעילוי נשמותיהם, שלו ושל אמו.
ובנו של יעקב התרגש והחל לבכות. ואולם הוא התעשת מיד, וניחם את אביו ואמר לו, כי הכל בידי שמים, והוא בטוח כי הוא יאריך ימים ויגיע לשיבה טובה. ואולם רבות מחשבות בלב איש, ורק עצת השם היא תקום. עברו כששה חודשים ועיניו של יעקב החלו כהות, רגליו כמו ממאנות לילך, טוחנותיו נתמעטו, ותיאבונו חלף הלך. או אז ידע, כי ימיו קרבים. והוא קרא לבנו ואמר לו, כי חש כי ימיו קרבים. והוא ביקש מבנו, כי יסגור הדלת בעד שניהם, ויטה אוזניו היטב לאשר יאמר לו.
יעקב אחז ביד בנו, ויחזק באצבעו הרביעית אשר ביד ימינו, ויקרבנה אל פיו וישקנה. באותו שניה הוציא יעקב את החותם אשר באצבעו, וענד אותה באצבע בנו. או אז אמר לבנו כדברים האלה "שמעני בני יקירי, החותם הזה אשר שמתי באצבעך הביא לי ברכה. וכאשר היה צר לי, הייתי משפשף באבן הספיר אשר בחותם, ואומר את הפסוק משיר השירים "יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה, הראיני את מראיך, השמיעיני את קולך, כי קולך ערב ומראיך נאוה". ויונה אחת ומיוחדת, צחורה כשלג ואברותיה כירקרק חרוץ הנחפים בכסף, נתנה לי את אבן הספיר שהצבתי בתוך חותמי, והיתה יונה יקרה זו מכוונת אותי אל הדרך אשר בה אלך". וכאן סיפר האב לבנו, כי הוא נרפא על ידה, וכי כלתו הרתה בזכותה, וכי היא כיוונה אותו לבחור את אשתו השנייה, ועוד כיוצא באלה דברים.
ויעקב סיים דבריו לבנו באמרו לו "שמור על הטבעת הזאת ואל תסירנה מידך, וכאשר תחפוץ בסיוע כלשהו שפשף את האבן והיונה תסור אליך". ויעקב נשק את בנו, וסימן לו להניחו לנפשו, ולשוב אליו רק ביום המחרת עם בקר. ובנו של יעקב עזבו והלך מלא הרהורים, ומחשבותיו התרכזו ביונה הצחורה. ובבקר יום המחרת סר אל אביו, וכיון שהגיע לפתח הבית, והנה אמו החורגת יושבת לה ובוכה חרישית. יעקב הלך בדרך כל הארץ, ונאסף אל אבותיו. ויתאספו בני אותו הכפר, וישאוהו אל בית החיים, ויקברוהו. ובנו ואשתו התאבלו עליו, ויעשו לו כבוד ראוי.
יום אחד אמר בנו של יעקב, כי ינסה את הטבעת. הוא התבונן בה, החל לשפשף את אבן הספיר, ונשא עיניו לראות את היונה הצחורה באה אליו, כאשר אמר לו אביו. המתין קמעא, והיונה לא באה. המתין עוד קמעא, וזו לא הגיעה. וכיון שלא באה, שפשף את אבן הספיר כפי שאמר לו אביו, והחל לזמר "יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה, הראיני את מראיך, השמיעיני את קולך, כי קולך ערב ומראיך נאוה". ואולם גם הפעם לא באה.
מה עשה. כיון שנשטף בגעגועים אל אמו ואל אביו, קם והלך אל קבריהם. הוא הגיע אל קבר אביו, והנה עיניו רואות דבר אשר ציערו. ומה ראה בנו של יעקב. בנו של יעקב ראה יונה צחורה שכנפיה צבועים ברצי כסף ובירקרק חרוץ, והכירה שזו היונה שאביו דיבר עליה. לא תבוא יונה ותשב על מצבת אביו לחינם. זו היא בודאי היונה שדיבר עליה אביו. הוא קרב אליה, אחזה בידו והפנה את פניה מול עיניו. והיונה הביטה אל עיניו ולא השמיעה קול. הוא אמר את הפסוק בקול חנוק "יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה, הראיני את מראיך, השמיעיני את קולך, כי קולך ערב ומראיך נאוה". אמר, והמתין שהיא תשמיע את קולה. ואכן היא החלה להשמיע קול עצוב פעם ופעמיים, וקולה נחלש, עד שלבה נדם.
מה עשה בנו של יעקב. הניח את היונה על הארץ, הוציא את אבן הספיר מטבעתו, ויכנס אותה לתוך פיה. ממקום שיצאה לפני הרבה שנים הוחזרה אליו היום הזה. ותכף להכנסת הטבעת לפיה, חפר בשתי ידיו חפירה קטנה צמוד לקבר אביו, הכניס את היונה אל אותה חפירה עם אבן הספיר בפיה, וקברה. ובדמעות בעיניו נשק לקבר הקטן, לקבר אמו ולקבר אביו, ושב לאמו החורגת, לאשתו ולילדיו, ולא אמר להם דבר.
זה היה המעשה ביונה מיוחדת שמצאה יעקב בסתר המדרגה. וכל השומע את המעשה היה מפטיר במלים "מי הוא אשר יכול לעמוד בסוד השם, ישתבח שמו לעד".

 תגובות

 נושא   כינוי   תאריך ושעה 
36. Help, I've been info Bettie 4/20/2016 3:03:00 PM
35. And I was just worne Boston 4/19/2016 3:18:03 PM
34. אהרון בן-דוד / יונתי בסתר המדרגה אילנה בר-שלום 12/28/2013 3:40:09 PM
33. מרתק סימי 10/31/2013 3:02:55 PM
32. מקסים עופרה 10/31/2013 2:59:34 PM
31. מעניין מאוד הרב יוסף 10/31/2013 2:57:30 PM
30. מעניין מאוד שרה 10/31/2013 10:20:11 AM
29. מעניין מאוד סימי 10/31/2013 10:18:34 AM
28. מעניין מאוד סימי 10/31/2013 10:17:21 AM
27. אהבתי מאוד יפה 10/31/2013 10:09:32 AM
26. מקסים שני 10/30/2013 8:11:25 PM
25. תגובה שרה מאירי 10/29/2013 10:54:03 PM
24. יונתי בחגווי הסלע אטיאס רותי 10/29/2013 11:23:20 AM
23. אהובה ופיני 10/28/2013 8:07:32 PM
22. אהבתי מאוד עוזי 10/28/2013 1:26:26 PM
21. אהבתי מאוד מירי 10/28/2013 1:14:52 PM
20. אהבתי מאוד אורטל 10/28/2013 11:50:58 AM
19. אהבתי נוח 10/28/2013 11:48:20 AM
18. אהבתי הילה 10/28/2013 10:43:31 AM
17. מרגש נחמה 10/28/2013 10:27:12 AM
16. אהבתי מאוד זיוה 10/28/2013 10:25:44 AM
15. אהבתי זהבה 10/28/2013 10:24:19 AM
14. הסיפור מעניין ומרגש מאוד! מזל מדהלה 10/27/2013 5:27:53 PM
13. מרגש !! שריה 10/27/2013 1:55:29 PM
12. אהבתי מאוד עידן 10/27/2013 7:02:15 AM
11. אהבתי!! בניהו 10/26/2013 7:37:26 PM
10. אהבתי מאוד הודיה 10/26/2013 7:29:31 PM
9. אהבתי מאוד בועז זנדני 10/26/2013 7:18:10 PM
8. תגובה - פנינה ספרותית דרורה זנדני 10/26/2013 7:13:36 PM
7. יונתי בסתר המדרגה אייל 10/24/2013 10:18:26 PM
6. ד"ר או ז"ל שי הקורא 10/23/2013 4:23:13 PM
5. יונה בסתרהמדרגה / אהרון בן-דוד אילנה בר-שלום 10/20/2013 9:22:13 PM
4. מאוד מרגש ומיוחד. מיטל 5/11/2013 11:41:40 PM
3. מאוד מיוחד ומרגש . מיטל 5/11/2013 11:21:45 PM
2. ענבל האס 3/11/2013 11:07:56 AM
1. יונתי בסתר המדרגה ענבל 3/11/2013 11:04:06 AM
אודותינו שאלות ותשובות פורום
צייד ספרים דרוג ספרים שירה
כתבי עת איך לפרסם? חיפוש יצירות
שלום אורח
שם משתמש
סיסמא
שכחת סיסמא? לחץ כאן
משתמש חדש? לחץ כאן
© כל הזכויות שמורות לכתב ווב הוצאה לאור בע"מ נבנה על ידי EKDESIGN ע"י ekdesign