פרטי היצירה

סוג היצירה תחום תחום משנה
שם ההוצאה שפה
סוג מהדורה טקסט חופשי   

וידאו

אודיו

גרסה מלאה לקריאה /הורדה

גרסה חלקית לקריאה /הורדה

ספר מודפס
דירוג מערכת: 
המשחקים האולימפיים

דירוג הגולשים
מדהים!
אהבתי
מעניין
לא אהבתי


שם:  המשחקים האולימפיים
מחבר:  תמנע קורץ

תאור:

התמונות ריצדו על קיר המסך הגדול.
ההולוגראמות המשוכללות הראו בצבעים חיים ובתלת-מימד, כיצד שועטים חיילי הצבא האדום וכובשים את רחובותיה החרבים של ברלין. ההרס היה נורא.
בניין הרייך השלישי היה מופצץ והחורבן היה קשה מנשוא.
התמונות היו קשות לצפייה ולמראה, ללא ספק. החיילים הרוסים צרו על העיר והחריבו אותה, בדרך גם עשקו, בזזו ושרפו כל מה שאפשר ובנוסף על כך, אנסו כל אישה גרמניה שנתקלו בה, מקשישה ועד ילדה רכה, מכלים בהן את זעמם ואת ניצחון כוחות הברית, על פני מכונת ההשמדה הנאצית.
המנהיג הזקן הביט במראות הקשים ועל פניו הבאה מזועזעת. אגלי זיעה קלים בצבצו על מצחו הגבוה. הוא העביר יד עצבנית על שיערו וסידר את התסרוקת המוקפדת שלו, מיישר אותה לצד שמאל. אמנם שיער שחור היה אחד מאותם סממנים נבזים, אך המנהיג הזקן הקפיד לצבוע את שיערו למען יראה צעיר ורענן.
יועצו הנאמן קלט את אי הנוחות של מנהיגו והושיט קדימה את השלט וכיבה את משדר ההולוגראמה. התצוגה על הקיר הרחב נעלמה כלא הייתה, מוחקת בבת אחת את השחזור ההיסטורי.
"תאר לך, מיין פיהרר, שכל זה היה קורה במציאות?!" הוא שלף את המחבר הקטנטן מהמשדר, דרכו העלה את הסרט לשידור. "בזכות הטכנולוגיה המתקדמת שלנו, הצלחנו ליצור הדמייה, מה היה עלול לקרות אילו כוחות הברית היו מצליחים בתכניתם וכובשים את חופי צרפת ביום הפלישה לנורמנדי. על פי דברי המומחים שלנו, פעולה זו, היא-היא שהייתה קובעת ומשנה את עתיד המלחמה ומכאן ואילך היו צבאותינו מוכים ומובסים בכל גזרה. סטאלין היה מקפיא אותנו בקור ומשאיר לנו רק אדמה חרוכה וצ'רצ'יל היה תובע משפט שיחקק לדורות על חובתם של רבים כל-כך למעטים כל-כך, או איזשהו קשקוש שהיה מתאים לו לומר, לשמן הזה עם הסיגר..." גבלס התהלך לאורך קיר המסך ופירש למנהיגו את מה שזה עתה ראו.
"אלוהים אדירים! גבלס! אתה אומר לי, שאלמלא היינו טוחנים להם את הצורה בחוף, היינו צריכים היום לשבת ולראות בקולנוע סרטי מלחמה מצמררים של סטפן שפפלברג?" היטלר נראה מזועזע עוד יותר. "תודה לאל שכולם התפוצצו על המוקשים שלנו..." הוא נאנח בהקלה וניגב את הזיעה ממצחו.
"וזה לא הכל, מיין פיהרר! התמונות האחרונות שראינו, לא היו סוף המלחמה!"
"לא?" היטלר שאל בחשש מהוסס. למען האמת, המצב כולו עורר בו חוסר שקט
והרגשה בלתי נעימה לחלוטין. הוא אפילו חשש לשמוע את תשובתו של יועצו
הנאמן.
"באותם ימים של סוף אפריל 45', בעוד הבולשביקים הללו בוזזים ואונסים את נשינו וילדינו - כביכול," הוא מיהר להזכיר שזוהי רק הדמייה, "כדוגמא למעשה גבורה החלטת אתה, אדוני, מיין פיהרר, לשים קץ לחייך ולחיי אשתך הטרייה, הגברת אווה, למען לא יניחו עליך את ידיהם חייליו של סטאלין. לפי ההערכות שנעשו, היו בעלי הברית מוציאים אותך להורג ומתעללים בגופתך, כפי שעשו גם לידידך הטוב מוסוליני ואשתו. את התמונות הללו חסכתי ממך, אדוני. אלו הן תמונות קשות מדי לצפייה, אפילו לאדם קשוח כמותך, מיין פיהרר." גבלס ניסה לדבר בעדינות ולהימנע מלגרום למנהיגו להיבהל עוד יותר. "אחרי הכל, אלו הן רק השערות והערכות. תרחישים דמיוניים שהכנו, במידה ויום אחד נאלץ להתמודד עם מלחמה נוספת." הוא הרגיע את הפיהרר הוותיק.
"לא, לא את אווה שלי!" היטלר לחש ברעד, כאילו היה זה מעשה העומד להתרחש בכל רגע. "אם מישהו יגע באווה שלי... אל הגזים!! מיד!!" הפיהרר התרומם על מקומו ושאג בזעם, פרצופו האדים וורידיו התבלטו והתנפחו, עד שגבלס מיהר ולחץ על כתפיו והושיב אותו בחזרה על כסאו. אסור שהמנהיג הגדול יאבד את שלוותו.
"לא הייתי רוצה להישמע ציני מדי, אך לא הייתי טורח לבזבז פחית שלמה של ציקלון B בשביל זה." גבלס עשה מאמצים לשעשע את הפיהרר, בעודו מגיש לו כוס מים להרגעה, לא לפני ששתה ממנה לפני מנהיגו, לוודא שאין המים מורעלים. "כדור אחד קטן של 9 מ"מ היה עושה את העבודה." הוא חייך בהלצה.
היטלר הביט בו מבולבל והתקשה לעקוב אחרי דבריו של יועצו הבכיר. אולי הייתה זו הזִקנה, או הזיכרון שהתחיל לבגוד, אחרי הכל המנהיג הדגול כבר עבר את גיל מאה!! הכל אודות לטכנולוגיה המפותחת של הרייך השלישי. גבלס ניחש את הכיוון אליו התרוצצו מחשבותיו של מנהיגו.
"שתדע לך, אדוני, שהמומחים שלנו טוענים, שהאמריקאים המטופשים היו זורקים פצצות אטום על יפן - מה שאומר שגם היו מצליחים לגנוב לנו את תכניות האטום שלנו, לולא היינו מביסים את הינקים הארורים הללו - ובכך היו מכריעים סופית את המלחמה. אחרי ההתאבדות הכללית בבונקר שלך, שבה גם אני נטלתי חלק ביחד עם בני משפחתי, אותם חיסלתי במו ידיי, היה זה מפקד המתחם של בניין הרייך שהסכים לתנאי הכניעה ובתחילת מאי, היו מכריזים על ניצחון כוחות הברית." היטלר התבונן המום ביועצו. הבן אדם סיפר כיצד הרג את ילדיו שלו מבלי להניד עפעף! הפיהרר תהה לעצמו על סוג היועצים שליוו אותו כל השנים.
"הטיפשים הללו!" הוא המשיך בקלילות, "האנגלים והאמריקאים - חה! בזכות ניצחוננו, נשארה יפן חזקה והתפתחה לכדי מעצמה טכנולוגית אדירה. לאותם הישגים שהגיעו בזכות השלטון הנאצי כבר בשנות ה-50 וה-60 של המאה הקודמת, יגיעו תחת שלטון הדמוקרטיה רק בסוף המאה ה-20, עפ"י הערכות המומחים שלנו, בגרסה החלופית שיצרו. אני אומר לך, היטלר ידידי," הוא שכח לרגע את מעמדו, "הם צריכים להודות לנו שניצחנו. אין לך מושג איזו תגובת שרשרת נוראית יצרה פצצת האטום! אילו השלכות מרחיקות לכת היו יכולות להיות להפצצה שכזו! בזכות ניצחוננו, לא היה צורך בשימוש אטומי ואלברט אינשטיין המשוגע, יכול היה להתרכז בתיאוריות חשובות יותר, שהשתלבו היטב עם המכאניקה של ידידינו מיפן. אם נתעלם לרגע מעובדת היותו יהודי מסריח, אינשטיין הוא ללא ספק גדול המוחות של האנושות!" גבלס היה נלהב ונסחף לרגע עם מחשבותיו.
"גבלס, חדל!" היטלר הניף את ידו ועצר את יועצו. "מה הטעם ביצירת התרחיש החלופי הזה? הרי ניצחנו. בכל החזיתות ובכל המערכות. ניצחנו וכבשנו. מה עוד אפשר לבקש?" הוא התבונן בפניו של גבלס, שגם אותו הצליחה לשמר הטכנולוגיה היפנית, צעיר בהרבה משנותיו הרבות.
"אתה כמובן צודק, מיין פיהרר," גבלס מיהר לקוד ולנקוש בעקביו. השנים חלפו אך האופנה של מגפי עור גבוהים, תמיד נשארה מעודכנת וגבלס אהב מגפים גבוהים. הוא ניגש לשולחן הכתיבה הגדול והוציא כמה ניירות מתוך אחת המגירות וחזר אל שולחנו של המנהיג הדגול והניח את הניירות לפניו.
"יש לנו עוד כמה עניינים שצריך לסגור, אדוני. ערכתי רשימה לשיקול דעתך, שתחליט אתה את סדר העדיפות הרצוי," הוא חייך בהנאה למראה פניו הנרגעות של היטלר. "מה היעד הבא שלך?" הוא שאל בסקרנות.
"הממ... בוא נראה," היטלר חיכך את סנטרו וליטף את שפמו הקטן השחור. "עם היהודים גמרנו, גם את הצוענים חיסלנו ואת הכושים והאיידס שלהם ניקינו מאפריקה. את ההיספאנים והטורטיות שלהם, השמדנו גם. האמרינאצים מראים הזדהות טוטאלית עם השלטון וניו-יורק הופכת אט-אט לבירת העולם הנאצי-מערבי. גם האנגלו-נאצים כבר מאולפים היטב ואירופה כולה מצדיעה בגאווה 'הייל-היטלר'. הקומוניסטים נמקים להם בסיביר ואוכלים את הדייסה הלבנה והקרה שבישלו בעצמם!" הוא הרשה לעצמו צחקוק קצר של עונג. "גם על המוסלמים הצלחנו להשתלט ולרכז אותם במדבר שלהם, בחצי האי ערב. שישארו שם עם הגמלים והאוהלים שלהם. גם כן, פנאטים וקיצוניים. אני מבטיח לך, גבלס, אם הם יעיזו לעשות עוד פיגוע חבלני אחד! לא אחשוש להשתמש בפצצות האטום שלי! 'אלברטה' אחת קטנה על המדבר ולא נצטרך להתעסק עם כל המוחמדים והאללה וה-אכבר שלהם! מטונפים ומסריחים, חסרי תרבות וברברים..." היטלר הצטמרר מגועל. "מי יכול ללכת יחף על החולות הלוהטים? והשמלות המגעילות שלהם. גברים ונשים לבושים באותן השמלות! איפה נשמע כדבר הזה! וכיסויי הפנים המגוחכים והמעליבים לנשותיהם," הוא נאנח בעייפות, "נו, טוב, לא כולם יכולים להיות מושלמים כמו הגזע הטהור. ולכן הגעתי אני לעולם. כדי לשמור על המין האנושי, שישמר טהור ואיכותי!" הוא טפח לעצמו על השכם.
"כל מילה - אמת לאמיתה!" גבלס חיזק את דבריו של הפיהרר בחזה נפוח מגאווה. "לכל אורך ההיסטוריה האנושית, לא קם לנו מנהיג דגול כמוך, מיין פיהרר!" הוא היה נרגש ונעמד זקוף ומתוח לצד מנהיגו. "הייל היטלר!" הוא הצדיע בכבוד ובהתרגשות והיטלר הזקן הניד אליו בראשו והודה לו על המחווה בחיוך מדושן.
"אז מה בעצם עוד נשאר לנו?" היטלר חזר אל הרשימות. "המכונה הנאצית משומנת ופועלת היטב. האנושות פורחת ומשגשגת תחת חוקי הגזע והטכנולוגיה הביולוגית פצחה את הגנום האנושי וכעת משימתנו לשמירה על טוהר הגזעים קלה אף יותר. אני לא רואה מה עוד נותר לנו לעשות..." הוא העביר את הדף הראשון לסוף הערימה הקטנה וכך עשה והחליף את יתר הדפים, מנסה למצוא בין הרשימות את היעד הבא.
"יש עוד דבר אחד קטן, אדוני..." גבלס כחכח בגרונו באי נוחות. להצביע על מה שהפיהרר לא זיהה לבדו, עלול להיחשב לפשע. המנהיג הדגול שנא יותר מכל, כשמישהו אחר היה מנחה אותו לגלות בעיה כלשהי, אליה לא שם לב בעצמו. "המשחקים האולימפים, מיין פיהרר, שאמורים להיפתח באוגוסט הקרוב," הוא ניסח את דבריו בזהירות, "זוהי הזדמנות מצויינת, אדוני ל - "
"להיפטר מכל הסינים הקטנים אחת ולתמיד!!" היטלר קפץ וקטע את יועצו בקול גדול. "המלוכסנים החצופים! עם כל המיליארדים שלהם והתרבות העתיקה והרפואה הטבעית והאוקופנטורה שלהם! אני שונא אותם!!" הוא שב והתרגז והטיח את אגרופו על המכתבה, מקפיץ את כלי הכתיבה שעליה. "מאז שהצליחו לגבור עלינו בוועד האולימפי ולקבל עליהם את האירוח לאולימפיאדה הבאה, הם פשוט משתלטים על כל העולם! כח העבודה הזול שלהם ושלל המחצבים שבאדמותיהם ומחירי הפלדה הזולים - לעזאזל איתם! הם שוברים את השוק! היינו צריכים להיפטר מהם אז, בזמן המלחמה הגדולה. לתת ליפנים להתעלל בהם ולצמצם את המספרים האסטרונומים שלהם. אבל אז הם ביקשו ממני להשאיר להם את הסינים בתור כח עבודה זול ויעיל ומאו-צה-טונג עשה עבודה טובה בהשלטת המשטר שלו, יש לציין. הוא אמנם יותר קומוניסט ממה שסטאלין היה, אבל אני אוהב את שיטות העבודה שלו. יסודי ומדוייק ויש להעריך את רצונו לשמירה על טוהר הגזע הסיני, כאחד העמים הקדומים ביותר שהתפתחו על כדור הארץ." גבלס כמעט לא האמין למשמע אוזניו. הפיהרר שיבח מנהיג אחר! דבר כזה לא קרה
מעולם! "אתה צודק גבלס, זוהי אכן הזדמנות מצויינת לסיים את האפיזודה
המלוכסנת אחת ולתמיד! אחרי הכל, אין מקום לשני מנהיגים מוצלחים כל-כך על אותה הפלנטה. מילא, אם היינו מצליחים ליישב כבר את מאדים, הייתי מרחם עליהם ומעביר את האסייתים האלה ליישב את החלל וחס על חייהם. הרי נזדקק לכוח עבודה רציני, כשניישב את החלל. אך לצערי יעברו לפחות 20 שנה עד שנוכל להתגורר בכוכבי לכת אחרים ולכן עלי לפנות מקום על הכדור הקטן שלנו ולדאוג לרווחתו של העם הנאצי על כל פלגיו ושלוחותיו הענפות. פשוט מאוד, יש הרבה יותר מדי סינים ממה שהיינו צריכים! ואני חותם לך, גבלס, שזו הייתה תכנית חתרנית של מאו! הוא חושב שכך הוא יצליח לצאת נגדי למלחמה ולהביס את המעצמה הנאצית. הוא יכול להמשיך לחלום. אנחנו נראה לו בדיוק איך מגדלים אורז והיכן נמצאת הפלדה הטובה בעולם!" היטלר היה מרוצה וגבלס נשם לרווחה. הפיהרר לא זקף לחובתו את העלאת הנושא לידיעתו וצווארו היה בטוח והוא העביר עליו את ידו בהקלה.
"אם כך, אדוני, אלך להודיע לנוגעים בדבר להכין את 'האלברטות' שלנו. יום פתיחת המשחקים יחול ב- 8.8.08 זהו תאריך נפלא ויהיה חרוט לעד בזיכרון הלאומי, כיום גאווה לעם הנאצי! יום בו ינצח הגזע הטהור ויראה לעולם כולו את גדולתו!" הוא שב והזדקף ומילא את חזהו בשנית.
"אכן, עיתוי מושלם! את המשחקים הבאים כבר נערוך באחת מערי הבירה הנאציות. כאן בברלין או בג'רוזלם, הבירה העולמית - אבל נדמה לי שנוותר על הרעיון. תמיד חם שם מדי בקיץ..." הוא דחה את הרעיון שלו עצמו.
"זה באמת לא משנה כעת, אדוני. כרגע הדבר החשוב ביותר הוא להתמקד בפתרון הסופי להשמדת העם הסיני." גבלס כיוון את מנהיגו לתכנית המתגבשת. הרי בחדרי חדרים, ידעו כולם היטב, מי הוא זה שמשך בחוטים.
"יפה מאוד." היטלר הסכים וכבר היה שקוע בין המסמכים השונים. גבלס הבין את הרמז ופנה לצאת את המשרד. הוא נקש שנית בעקבי מגפיו והצדיע בזרוע ישרה למנהיגו, שפטר אותו בהמהום, מבלי להסב תשומת לב לצאתו של יועצו. כשפתח את דלת המשרד ועמד לסגרה אחריו, העיף עוד מבט נוסף לעברו של הפיהרר.
היטלר עיין ברשימותיו ומלמל לעצמו דברים חסרי פשר, אך גבלס ידע שהמצב בכי טוב ומנהיגו הזקן מוכן לפעולה.
רגע לפני שסגר את הדלת, שמע את הפיהרר ממלמל בין שפתיו כבדרך אגב:
"רק תודיע למומחים שהכינו את סרט ההדמייה, שישמידו את הסרט המגוחך תוך חמש דקות, ולא, ימצאו את עצמם על רכבת הטרנספר לאושוויץ עוד הערב..."

 © כל הזכויות שמורות

 תגובות

אודותינו שאלות ותשובות פורום
צייד ספרים דרוג ספרים שירה
כתבי עת איך לפרסם? חיפוש יצירות
שלום אורח
שם משתמש
סיסמא
שכחת סיסמא? לחץ כאן
משתמש חדש? לחץ כאן
© כל הזכויות שמורות לכתב ווב הוצאה לאור בע"מ נבנה על ידי EKDESIGN ע"י ekdesign