משוררת, מרצה ומורה לתנ"ך

משוררת; מרצה ומורה לתנ"ך, לספרות חז"ל ולספרות עם ישראל. מלמדת במדרשת לינדנבאום (לוד) ובישיבת אמי"ת כפר גנים. השתתפה בפרוייקט "דרשוני – מדרשי נשים", כתבה, בין השאר, את "צופן חנה: על הסוגיה ההלכתית-אגדתית כסיפור קצר", ומגוון שירים ויצירות נוספים.

משיריה:

אֲנִי אִשָּׁה שֶׁל אַרְבַּע אַמּוֹת.
הָרוּחַ הַגְּדוֹלָה לֹא נוֹשֵׂאת אוֹתִי לֶהָרִים הָרְחוֹקִים,
הִיא הוֹדֶפֶת אוֹתִי חֲדָרַי,
וְשָׁם הִיא נוֹשֶׁבֶת בִּי וְנוֹשֶׁבֶת –
עַד אֲשֶׁר אָגִילָה וְאֶשְׂמְחָה.

הָרוּחַ הַגְּדוֹלָה בּוֹנָה עָלַי סֻכָּה
לְמַרְגְּלוֹת הַיָּם,
וּמְקַשֶּׁטֶת דָּפְנוֹתֶיהָ בְּשׁוּנִיּוֹת תְּפִלּוֹתַי.
וַאֲנִי יוֹשֶׁבֶת בָּהּ וְהֵן מִצְטַלְצְלוֹת סְבִיבִי,
עַד אֲשֶׁר אָגִילָה וְאֶשְׂמְחָה.
וְכָל הַנְּחָלִים זוֹרְמִים אֵלַי,
וְכָל הָעֲרָבוֹת שָׁרוֹת לִי, וּבִכְיָן – שִׂמְחָה.
וְסֻכַּתִי הִיא חֲדָרַי, הִיא הֶהָרִים הָרְחוֹקִים.
וַאֲהוּבַי פּוֹסְעִים אִתִּי בְּאַרְבַּע אַמּוֹתֶיהָ,
וְהִנֵּה הִנָּהּ אָגִילָה וְאֶשְׂמְחָה.